זָ֘רַ֤ח בַּחֹ֣שֶׁךְ א֭וֹר לַיְשָׁרִ֑ים חַנּ֖וּן וְרַח֣וּם וְצַדִּֽיק׃
תלמוד ירושלמי ברכות
אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה בְּשָׁעָה שֶׁהָרוּחַ יוֹצֵא לָעוֹלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁבְּרוֹ בֶּהָרִים וּמְרַשְּׁלוֹ בִּגְבָעוֹת וְאוֹמֵר לוֹ תֵּן דַּעְתָּךְ שֶׁלֹּא תַזִּיק בִּרְיוֹתָי. מַה טַעַם כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף. מְשַׁלְהִי לֵיהּ. כְּמַה דְּאַתְּ אֲמַר בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי. כָּל כַּךְ לָמָּה. רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי. בִּשְׁבִיל נְשָׁמוֹת שֶׁעָשִׂיתִי.