וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תֹאכְל֖וּ מֵהֶ֑ם הַנֶּ֥שֶׁר וְהַפֶּ֖רֶס וְהָֽעָזְנִיָּֽה׃
שו"ת חתם סופר
ונ"ל כי כן מבואר בלשון הקרא בפרשת ראה כל צפור טהורה תאכלו וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר וצ"ע האי לישנא הא בצפור טהורה עסיק מאי שייך אשר לא תאכלו מהם וכי מן הטהורים לא יאכל הנשר ולהנ"ל א"ש הא נשר אתי' על כל כיוצא בו והיינו היוצא מן הטהורים דומיא דנשר אותו לא יאכל אפי' מהם פי' היוצא מן הטהורים כיון שדומה לנשר: