וַיִּכְתֹּ֤ב יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה בְּסֵ֖פֶר תּוֹרַ֣ת אֱלֹהִ֑ים וַיִּקַּח֙ אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֔ה וַיְקִימֶ֣הָ שָּׁ֔ם תַּ֚חַת הָֽאַלָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּמִקְדַּ֥שׁ יְהוָֽה׃ (ס)
שו"ת מהרש"ם חלק א
מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו אם אסור ליטע אילנות לפני ביהכ"נ ועכ"פ אם כבר נטעו קודם שנבנה הביהכ"נ ואחר כך בנוהו אם צריך לעקור ולקצוץ האילנות ורו"מ הביא מהמג"א סימן קנ"ד והגהות רע"א שם ור"מ שיק או"ח סי' ע"ח וסימן ע"ט ותשו' בנין ציון סימן ט' ופת"ש רסי' קנ"א וגם הביא ראיה לזה מיהושע כ"ד כ"ו ויקימה שם תחת האלה אשר במקדש ד' ופירש"י שהיתה האלה שטמן שם יעקב שלל שכם וביאר דקשיא לרש"י איך היה רשאי להיות אלה במקום המקדש ולכן פירש שהיתה שם מכבר מימי יעקב ומוכח להקל. עכת"ד:
שו"ת מהרש"ם חלק א
ומ"ש רו"מ ראיה מיהושע כ"ד אם כי יפה העיר אבל אם בא רש"י ליישב קו' הנ"ל היה די לומר שהיתה שם מקודם שהוקם האהל מועד שם ולמ"ל לפרש שהיתה עוד מימי יעקב ובע"כ דהלימוד מדכתיב האלה בה"א הידיעה ובע"כ שהיא האלה הכתובה בתורה מימי יעקב ואם כדברי כת"ר יש לומר דרש"י סובר דדוקא אם נוטע האילן בזמן שלא היה עדיין איסור נטיעת אילן במקדש כלל שהוא קודם מ"ת אבל אחר שנאסר גם בנוטע האילן קודם בנין אהל מועד אסור. אבל גם זה אינו נראה דהמעיין במקרא ביהושע י"ט נ"א ועוד בכמ"ק ימצא מבואר כי האהל וארון היה בשילה ויען כי שכם היתה עיר קטנה סמוכה לשילה ובשכם היה המקום ראוי לאסיפת העם נאספו שמה לכבוד משכן שילה כמ"ש המפרש (המכונה בשם רש"י) לדה"י ב' קפיטל י' פסוק ט"ו ע"ש ואז בעת כריתת ברית הביאו הארון משילה לשכם הסמוכה למען לכרות הברית לפני האלקים כמ"ש במצ"ד יהושע כ"ד שם פסוק א' ושם היתה נטועה האלה ונודע כי איסור הנטיעה היה רק בקביעות כמש"ל ושם לא הועמד הארון אלא לפי שעה ולא היה שם אהל מועד כלל לכן לא היה שם חשש איסור נטיעת האילן כלל ואם כן אין משם ראיה אבל מכל מקום להלכה כבר כתבתי הנלע"ד אבל במקום שהעכו"ם נוהגים בזה בבתי תפלותיהם כבר כתבתי דאיכא משום בחקותיהם וגו' ומ"מ אם אין האילנות נטועים כפי שנוטעים בבתי תפלותיהם באיזה שינוי יש להקל כמ"ש כה"ג ביו"ד סי' קע"ח. והנלע"ד כתבתי: