שו"ת על יחזקאל לו:ח

א. בדור שלנו, בזכות מדינת ישראל, זכינו ליישב את ארץ ישראל ולהפריח את שממותיה. כמאמר הגמרא: "ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר (יחזקאל לו) 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו''"⁴סנהדרין צח ע"א.. ואם כן זכינו לסימן נוסף של גאולה.

סימני גאולה מובהקים הופיעו בדורות האחרונים, ביניהם פריחתה המחודשת של ארץ ישראל — ש"שממה", כל עוד אויביה היו עליה²ויקרא, כ"ו, ל"ב. עיין ברש"י שם, וברמב"ן על פסוק ט"ז, למד אותו בעיון. — ושהחלה לתת את פירותיה בשפע. כמו שנאמר: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא"³יחזקאל ל"ו, ח'. כששבה "בתולת ישראל אל עריה"⁴ע"פ, ירמיהו ל"א, כ'., וכן, הכרת אומות העולם בזכותו של עם ישראל על ארץ ישראל העצמאית והמחודשת, וקיבוץ גלויות — בהיקף ללא תקדים — יחד עם פריחה אדירה, ב"ה, של עולם התורה. כוס יסורים שמלאה, וסגולת ישראל שאינה תלויה במעשים⁵ספר אורות, לראי"ה קוק, הוקדש להסבר הענין הזה. עיין במיוחד בפרקים: ישראל ותחייתו, אורות התחיה ואורות ישראל., חברו יחדיו לעורר "עת דודים". הקב"ה, ארץ ישראל ועם ישראל קוראים זה לזה: "שובו אלי ואשובה אליכם".