וְאֶת־הַמִּשְׁכָּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה עֶ֣שֶׂר יְרִיעֹ֑ת שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֗ר וּתְכֵ֤לֶת וְאַרְגָּמָן֙ וְתֹלַ֣עַת שָׁנִ֔י כְּרֻבִ֛ים מַעֲשֵׂ֥ה חֹשֵׁ֖ב תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃
שו"ת במראה הבזק חלק שביעי
לגבי הפרוכת שהייתה בבית שני, בפשטות יש להניח שפרוכת זו הייתה דומה לקודמותיה, אך יש לציין את דברי ה"משנה למלך"16הלכות כלי המקדש (פרק ח הל' טו). שדן בדברי הרמב"ם17שם (פרק ז הל' טז)., שהביא את סדר עשיית הפרוכת ולא ביאר שצריך לעשות בה צורות כרובים, והעלה אפשרות שאין חובה לארוג צורת כרובים בפרוכות, מלבד בזו שהייתה במשכן, ואפשרות נוספת שגם במשכן לא הייתה חובה לארוג דווקא צורת הכרובים, אלא הייתה אפשרות לארוג צורה של בריות אחרות. עם זאת, ה"משנה למלך" תמה על שתי האפשרויות18"ונראה דדוקא במקום שכתוב כרובים מעשה חושב אז צריך שיהיו הצורות צורת כרובים, כגון בעשר יריעות שצוה בפרשת תרומה... אבל במקום שלא כתב הכתוב כרובים... יעשה הפרצוף מאיזה מין צורה שירצה... אך מה שאני תמיה ברבינו ז"ל הוא שהרי בפרשת תרומה גבי פרוכת, שהוא דבר הנוהג תמיד, כתיב ביה 'מעשה חושב יעשה אותה כרובים', וא"כ... כשהביא סדר עשיית הפרוכת... למה לא ביאר דבפרוכת צריך שתהיינה הצורות צורות כרובים? ולומר דס"ל לרבינו דמאי דכתיב בפרוכת כרובים אינו אלא בפרוכת המשכן, ואינו דבר הנוהג לדורות. זו לא ידעתי מנ"ל דהא בחד קרא נצטוינו שיהיה מד' מינים, ושיהיו הצורות צורות כרובים, ומאן פלגינהו לומר דמה שהצריך הכתוב ד' מינים הוא דבר הנוהג לדורות, ומה שהצריך שיהיו הצורות צורות כרובים אינו נוהג לדורות? הן אמת שמדברי רש"י בפי' התורה נראה דס"ל דאף במקום שנאמר בו 'כרובים' אין הכוונה צורת כרובים, אלא כל איזה צורה שירצה יעשה. שהרי בפרשת תרומה גבי עשר יריעות דכתיב 'כרובים מעשה חושב' פירש ארי מצד זה ונשר מצד זה, וכן בפרוכת דכתיב 'כרובים' כתב 'כרובים – ציורים של בריות יעשה בה'. והדבר הוא תימה בעיני, דמאחר דפירוש כרובים הוא דמות פרצוף תינוק, וכמו שפירש"י גבי כרובים דכפורת, א"כ איך יתכן לומר בשאר המקומות שנאמר בהם כרובים שאינו דמות צורת פרצוף תינוק? שוב ראיתי להרא"ם פרשת תרומה, שתמה בזה, ועיין במהר"ש יפה בסוף שקלים, ועיין במ"ש רלב"ג בפי' התורה"..