שו"ת על בראשית ב:ט

עוד נציין לגבי יחסה של היהדות ליופי ולאסתטיקה – שאמנם אינם מושגים זהים למושג האמנות, אבל ללא ספק יש קשר הדוק ביניהם – את הפסוקים בספר בראשית, בתיאור נטיעת העצים בגן עדן: "ויצמח ה' ... כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל"⁶בראשית ב, ט. – הרי שהתורה מייחסת חשיבות ליופיו של העץ, ואף מקדימה אותו לציון השימוש הפונקציונלי של העץ – למאכל. על נקודה זו עמד הרש"ר הירש בפירושו שם: "הכתוב מקדים את 'נחמד למראה' ל'טוב למאכל'... את סיפוק חוש היופי לסיפוק חוש הטעם ותאוות המאכל. כאן זכה חוש היופי להצדקתו ולהקדשתו".

תשובה לראה שלא הקפיד הכתוב על מטה אהרן רק שלא יהיה בראש לצד השכינה כדי שלא יאמרו מפני שהיה לצד השכינה פרח וכל שלא יהיה בראש נקרא באמצע אף אם יהיה השני כי מעתה לא יהיה להם תלונה לומר מפני שהיה קרוב לשכינה פרח שהרי היה מטה אחר קרוב ממנו שלא פרח ואם היו גם אחרים אמצעיים מה בכך ואם נאמר שהיה ממש באמצע אם היה המטה הסמוך לו גם כן באמצע אין בכך כלום אדרבה משכך תלונה אחרת שלא יאמרו מפני שהיה באמצע פרח ^*(עי' בת"א (במדבר י"ז כ"א) שתרגם וחוטרא דאהרן בגו חוטריהון. ומדלא תרגם במציעות חוטריהון כמו שתרגם (בראשית ב' ט') בתוך הגן במציעות גינתא. משמע דדעתו כדעת הריב"ש שלא הקפיד הכ' רק שלא יהי' בראש ועי' מזרחי שם. אמנם היונתן ב"ע תרגם וחוטר אהרן במציעות חוטריהון נראה שדעתו שהקפיד הכ' שיהי' מט"א באמצע מטותם):