כָּל־נְבֵלָה֙ וּטְרֵפָ֔ה מִן־הָע֖וֹף וּמִן־הַבְּהֵמָ֑ה לֹ֥א יֹאכְל֖וּ הַכֹּהֲנִֽים׃ (פ)
שו"ת חתם סופר
נחזור לדרושינו דהנה באלי' הנבי' כתי' שלבש אדרת שער וממנו ואילך מצינו שהרגילו נביאים בכך כדכתי' לא ילבשו אדרת שער למען כחש ולכאורה מחמת חסידות לא רצה להתנאות במלבושי כבוד אבל אינו כן דהרי אר"י במס' שבת פ' כל כתבי דקרי למנא מכבדותא ודריש קרא לקדוש ה' מכובד זה כסות נקי' ות"ח שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה אבל נראה מחשש תערובות חוט כלאים לא רצה ללבוש בגדי שש פשתן או צמר ע"כ לבש אדרת שער ואפשר שהי' מהודר ויפה כדאמרי' סוף תמורה דעביד כצפירתא אלא לפ"ז מוכח דלא כהר"ן הנ"ל דאס"ד ליכא בכלאים משום פ"ר בודאי ליכא למיחש אולי נתערבו בבגד שום חוט כלאים שאינו ניכר ושלא ברצונו אע"כ ס"ל דלא כהר"ן ושייך בכלאים פ"ר או אפי' שלא מתכוון אסור וא"כ כהנים שלובשים כלאים התורה התירה להם וחזינן דאפ"ה חייבים בציצית ממעשים בכל יום ממרע"ה ואילך וע"כ כיון דלא אשתרי אלא בעידן עבודה לא מקרי אשתרי א"כ ה"ה אין ללמוד מכאן מדאשתרי מליקה גביי' בעידן עבודה דלשתרי נבלה בעלמא וא"כ הדרה ק' לדוכתא אמאי איצטריך קרא דיחזקאל נבלה וטרפה לא יאכלו הכהנים נמצא לולי ר' יוחנן דקרי למנא מכבדותא ולולי אלי' דלבש אדרת שער לא הוה ק' קרא דיחזקאל דה"א כרבינא הואיל ואשתרי מליקה גביי' אך ר' יוחנן לשיטתו אמר אלי' לשיטתו עתיד לדרוש מקרא זה לברר לנו דין הנ"ל ה' יזכינו לקרא כדכתי' הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנבי' בב"א הכ"ד א"נ: - נגהי ליום ג' כ"א אדר תק"צ לפ"ק:- משה"ק סופר מפפ"דמ.