פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃
מדרשי פילון
מדוע הוא אומר: "קחה לי עגלה משולשת ועז משולשת ואיל משולש ותור ויונה9 כך בשבעים περιστεράν - יונה, ובמסורה: "גוזל". בפרקי דרבי אליעזר, כח: "וגוזל בן יונה הניח חיים". ובספר השרשים לאבן ג'נאח, שרש גזל: "ותור וגוזל, הוא בן יונה"."? הוא מזכיר חמשח בעלי חיים הקרבים על מזבח ה'. והם נחלקים לקרבנות אלה: שלושה מן היבשה: פר (=עגלה) ועז ובקר (=איל)10 פילון משתמש כאן לפעמים בלשון הכתוב: "עגלה, עז, איל", ולפעמים בסוג החי הכללי: "פר, בקר", או "כבש". ובקרבנות הנשיאים שבפרשת נשא: "פר אחד בן בקר, איל אחד כבש אחד". ובבמדבר רבה יד, יא ההשוואה בין קרבנות הנשיאים לקרבנותיו של אברהם: "פר כנגד עגלה, איל כנגד איל משולש, כבש אחד כנגד תור וגוזל".; ושנים מן העופות: תור ויונה. אמנם (הכתוב) משבֵּחַ11 או: שָׁר. מ., שהקרבנות הקבועים החלו באב הקדמון (אברהם), שהוא גם ראשית האומה. אך במקום "הָבֵא אֵלַי", יפה נאמר "קה לי", כי אין דבר השייך באמת לנברא עצמו, אלא הכל מתת־ אלהים הוא וחסדיו, וטוֹב12 אהוב, מוצא חן. מ. הוא לפני (אלקים), שאדם, לאחר שקיבל דבר־מה, ישוב ויודה בכל לבו ונפשו. והוא מצווה לקחת מכל בהמה ובהמה בת שלוש, הואיל והמספר שלוש הוא מָלֵא ושָלֵם, המכיל תחילה אמצע וסוף13 פירוש זה מביא פילון גם במקום אחר: "כולם בני שלוש, ונקבעו (כך) בהתאם למספר השלם (שלוש), שיש לו תחילה אמצע וסוף" (מי היורש דברי אלקים, קכו).. אך יש לתהות, מדוע הוא כולל בשלושת הבהמות שתי נקבות: העגלה והעז, וזָכָר אחד: האיל. האין זאת, כי הפר (= העגלה) והעז קרֵבים עבור החטאים, והכבש (=האיל) לא? ולחטוא מקורו בחוּלשה, והנקבה חֲלשה היא14 ראה להלן שמות יב, ה שו"ת שמות א, ח..