וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָאִ֑ישׁ רָג֨וֹם אֹת֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃
מדרשי פילון
מהו: "תמותו במוות"103 θανάτῳ ἀποθανεῖσθε = "תמותו על־ידי המוות", כתרגום ללשון הפסוק: מות תמותו, שהוא מיסוד השבעים, המתרגמים כדומה לזה בהרבה מקומות את הלשון הכפול "מות תמות" או "מות יומת" (ראה שמות יט, יב; כא, יב; שם, טו; כב, יח; במדבר טו, לה ושמואל־א יד, מד). פילון, שהאמין, כחז"ל, שאין מלה יתירה בתורה, בא לדרוש כאן את כפל הלשון הנראה כמיותר בהשקפה ראשונה.?