וְכֹ֣ל ׀ שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכָל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־הָֽאֲדָמָֽה׃
מדרשי פילון
במדרש הנעלם בא עניין הכנת הצמחים טרם הופעתם על פני האדמה, ליישב סתירה בין שני כתובים: "שָאַל ר' חגי לר' דוסתאי, הא כתיב ותוצא הארץ דשא, עשב מזריע זרע עץ פרי עושה פרי למינו (בראשית א, יב), אי ארעא אפיקת אילנין ופירין, מה כתיב לאח"כ וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח (שם ב, ה)? ומשמע טרם כתרגומו! א"ל כך הוא, אבל כחות להוליד באותו הזמן לא היה להם, ומפני מה? מפני שלא המטיר ה' אלהים על הארץ, ואד לא היה שיעלה מן הארץ, שאלמלא היה כך כל כֹחוֹתָם היה להוליד ולהצמיח, אבל מפני זה לא היה בארץ הכח המוליד" (מדרש הנעלם יג, ע"ד).
מדרשי פילון
(הכתוב) מְדַמֶה את נֹח לאדם הראשון יציר־האדמה, כי בצאתו מן התיבה נוקט (הכתוב) באותו ביטוי כפי (שנאמר) בָּאַחֵר292 "ואדם אין לעבד את האדמה וגו' וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה" (בראשית ב, ה-ז).. ואמנם, כאז כן עתה (זו היא) ראשית עבודת האדמה, ובשניהם אחרי מבול מים. שהרי אפשר לומר, שקודם לבריאת העולם היתה הארץ שטופה (במים), או ש(הכתוב) לא היה אומר "יקוו המים אל מקום אחד293 פילון מקצר את לשון המקרא, ושם נוסף: "מתחת השמים". ותראה היבשה" (בראשית א, ט), אם לא היה אחד מתהומות הארץ שטוף ומלא במים. ולא באופן בלתי־קולע אומר (הכתוב): "החל (נח) להיות חַקְלָאִי", כי בבריאה/בלידה השנייה של האנושות, הוא היה תחילת הזריעה ועבודת האדמה ושאר החיים294 על עבודת הפיקוח על בעלי החיים, ראה לעיל בראשית ד, ב שו"ת בראשית א, נט.. זהו פשוטו של מקרא. ולפי השֵׂכל, יש הבדל בין "לחיות חקלאי" ו"לעבוד אדמה". לפיכך, כשנדון (עניין) הריגת האח, נאמר אודותיו (על קין) שהיה "עובד אדמה" (בראשית ד, ב), ולא (ש)עָסַק בחַקלָאוּת. בי בדרך סמלית נקרא גופנו "אדמה", שהרי הוא ארצי מטִבעו, והוא, הנבזה והרע, יְעַבֵּד (אדמתו) כשכיר לא מיוּמָן295 בצפנת פענח לר' אלעזר אשכנזי בן ר' נתן הבבלי, בפירושו לבראשית: "ונקרא כל בעל כח טבעי בשהוא נוצר מן העפר ומן האדמה, וכל מי שמשתמש בכחותיו הטבעיות ונמשך אחריהם ואחר פעולותיו -שהם ההנאות והתאות הטבעיות הגשמיות- מצד שהוא בעל כח טבעי נקרא עובד אדמה" (יוהניסבורג תשכ"ה, עמ' 10).. לעומתו, מטפֵּחַ האיש המוסרי (את אדמתו), כאותו מפקֵחַ־נטיעות מנוסֶה ובקי (במלאכתו), ועובד האדמה296 לכאורה יש לומר כאן: "והחקלאי", שהרי ל"עובד האדמה" מתייחס פילון בשלילה. הוא המשגיח על הטוב. אמנם, השֵׂכל־הפועֵל הגופני (בהתאֵם לטִבעו) הגופני, הולך אחרי תענוגות בְשָׂרִים, אך החקלאי המתאמץ, משתדל להשיג את הפירות המועילים, אותם הבּאים מכיבוש היצר, צניעות ושיקול הדעת. והוא כּוֹרֵת את החולשות המיותרות, הסובבות (אותנו) כענפיו של עץ רב סעיפים297 ראה לעיל בראשית ז, כ שו"ת בראשית ב, כה והע' 114* שם..*שו"ת בראשית ב, סו
___________
___________