וַיֹּ֙אמֶר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂהּ־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃
מדרשי פילון
מדוע אומר (הכתוב): "לא טוב שהאדם יהיה לבדו, נעשה לו עזר בהתאֵם לו"107 כך בשבעים ποιήσωμεν αὐτῷ βοηθὸν κατ᾽ αὐτόν, וכעי"ז בפשיטא: "אכותה", והע' שם. ובתרגום ירושלמי: "בר זוגא כדנפיק ביה". באברבנאל: "ולכן ראוי לעשות לו עזר שיהיה כנגדו, ר"ל מקביל לו באופן מה". ובמסורה "אעשה לו עזר כנגדו".?
מדרשי פילון
במקום אחר דן פילון על טבעם של כרובים אלה: "אזי הוא (ה') קָבַע את מושבם של להט החרב והכרובים נגד גן העדן, ו"נגד" נאמר בלשון "להתיצב כנגד" אויב, או "להתיצב" בדין, כמו הנידון "נוכח" שופטו, או מאידך כידיד "עזר כנגד"258 אעשה לו עזר כנגדו (בראשית ב, יח).... הוא קָבַע את מקום מושבם של להט החרב והכרובים נגד גן העדן, לא כאויבים העתידים להתייצב נגד ולהילחם, אלא כקרובים וידידים גדולים, על מנת שהכוחות ישתוקקו זה לזה, כתוצאה מן ההתבוננות ההדדית והעיון המדוקדק (זה בזה), כשמנשבת עליהם אהבה שמימית מכונפת, אהבתו של האל רב החסד" (על הכרובים, יא; כ).