בראשית ב:כ ספרות בית שני: מדרשי פילון

וַיִּקְרָ֨א הָֽאָדָ֜ם שֵׁמ֗וֹת לְכָל־הַבְּהֵמָה֙ וּלְע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וּלְכֹ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה וּלְאָדָ֕ם לֹֽא־מָצָ֥א עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ׃

מדרשי פילון

רעיון זה מובא במה"ג, שמקור מאמרו זה נעלם: "ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו, מלמד שהעבירן כולן לפניו לקרוא להן שמות, וקרא לכל אחד ואחד מהם שם לפי מה שהוא, ולפי מה שהסתכל בהן, וידע סוד כולן. ואותן השמות עומדין לדורות, שנאמר וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו וכו'. ויקרא האדם שמות לכל הבהמה (בראשית ב, כ), כיון שקרא לכל אחד ואחד שם הראוי לו וכו"'.
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרשי פילון

מהו: "לאדם לא נמצא עוזר דומה לו"135 כבשבעים τῷ δὲ Αδαμ οὐχ εὑρέθη βοηθὸς ὅμοιος αὐτῷ. ובמסורה: "ולאדם לא מצא עזר כנגדו". ובפשיטא: "אכותה". וראה לעיל ב, יח שו"ת בראשית א, יז, ולהלן בדברי החזקוני בשם תרגום ירושלמי.?
שאל רבBookmarkShareCopy