וַיַּפֵּל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהִ֧ים ׀ תַּרְדֵּמָ֛ה עַל־הָאָדָ֖ם וַיִּישָׁ֑ן וַיִּקַּ֗ח אַחַת֙ מִצַּלְעֹתָ֔יו וַיִּסְגֹּ֥ר בָּשָׂ֖ר תַּחְתֶּֽנָּה׃
מדרשי פילון
לפי פילון, התרדימה הנזכרת אצל אדם הראשון (בראשית ב, כא) היא השינה הרגילה, והתרדימה הנזכרת אצל אברהם היא תרדימה של נבואה, והוא פירוש שאין להוציאו מתרגום השבעים.
מדרשי פילון
לכל אחת מן התרדימות מביא פילון ראיות מן הכתובים. סוג א: "יככה ה' בשגעון ובעוורון ובתמהון לבב והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העוֵר באפלה" וכו' (דברים כח, כח-כט); סוג ב: "ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד" וכו' (בראשית כז, לג); "ויגידו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם" (שם מה, כו); "ויחרד כל העם45 כך בשבעים ὁ λαὸς. ובמסורה: "ההר". מאד" (שמות יט, יח); "וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם" (ויקרא ט, כד). סוג ג: "ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם" (בראשית ב, כא). סוג ד: "ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם ויישן" (מי היורש דברי אלקים רנ-רנא; רנז-רנח).
מדרשי פילון
ואלה הם מדרשי חז"ל. בבראשית רבה נמצא אותו המאמר אצל תרדימת אדם, ואחר כך בתרדימת אברהם: "רב אמר, שלש תרדימות הן: תרדימת שינה, ותרדימת נבואה ותרדימת מרמיטה. תרדימת שינה, ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן (בראשית ב, כא); תרדימת נבואה, ויהי השמש לבא ותרדמה נפלה על אברם (שם טו, יב); תרדימת מרמטה, ואין רואה ואין יודע ואין מקיץ כי כלם ישנים כי תרדמת ה' נפלה עליהם (שמואל־א כו, יב). רבנין אמרי, אף תרדימה של שטות, דכתיב (ישעיה כט, י) כי נסך עליכם ה' רוח תרדמה [ויעצם את עיניכם את הנביאים ואת ראשיכם החוזים כסה]" (ב"ר יז, ה; מד, טז). "ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם וכו', ד' תרדמות הן: תרדמה לשון שינה כאותה של אדם הראשון, ותרדמת נבואה כשל אברהם, ותרדמה לשון רואה ואינו רואה, ותרדמת שטות, שנאמר (ישעיה כט, י) כי נסך עליכם ה' רוח תרדמה ויעצם את עיניכם" (מדרש שכל טוב).