אֶֽל־הָאִשָּׁ֣ה אָמַ֗ר הַרְבָּ֤ה אַרְבֶּה֙ עִצְּבוֹנֵ֣ךְ וְהֵֽרֹנֵ֔ךְ בְּעֶ֖צֶב תֵּֽלְדִ֣י בָנִ֑ים וְאֶל־אִישֵׁךְ֙ תְּשׁ֣וּקָתֵ֔ךְ וְה֖וּא יִמְשָׁל־בָּֽךְ׃ (ס)
מדרשי פילון
מדוע (הביא ה') קללה זו על הנחש - ללכת על חזהו וגחונו215 בטנו. מ. בתרגום ירושלמי: "על מעיך תהא שחיף"., לאכול עפר ולשנוא את האשה?
מדרשי פילון
מדוע (באו) קללות על האשה: רוב עֶצֶב ואנחות, ללדת בכאֵב, ותשובה223 פילון הולך בעקבות השבעים, שתירגמו "תשובתך" ἡ ἀποστροφή σου במקום "תשוקתך" שבמסורה. וכן בספר היובלים ג, כה. וראה בפשיטא "ועל בעלכי תתפנין", והערה 11 של הר"ח העליר שם. ובתירגום רס"ג (ריבלין): "ולבעלך תהיה צייתנותך". וראה להלן בראשית ד, ז שו"ת בראשית א, סו הע' 292. וראה גם בדברי הראב"ע בביאור כאן: "תשוקתך, מִשמעתך". אל אישהּ, וכניעה לשילטונו?