וַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קָם קַ֛יִן אֶל־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּהַרְגֵֽהוּ׃
מדרשי פילון
על ההתנכלויות והמריבות בין האחים, נמצא גם במדרש: "זש"ה מי יתנך כאח לי (שיר השירים ח, א), ישראל אומרים להקב"ה מי יתנך כאח לי, כאיזה אח? את מוצא מתחילת ברייתו של עולם ועד עכשיו האחין שונאין זה לזה, קין שנא להבל והרגו, שנאמר (בראשית ד, ח) ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו. ישמעאל שנא ליצחק, שנאמר (שם כא, ט) ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק, ואין מצחק אלא שביקש להרגו, שנאמר (שמואל־ב ב, יד) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו. ועשו שנא ליעקב, שנאמר (בראשית כז, מא) ויאמר עשו בלבו וגו'. והשבטים שנאו ליוסף, שנאמר (שם לז, ד) וישנאו אותו" (ת"ב שמות כד; ת"ה שם, כז).
מדרשי פילון
מדוע נראה שהטוב ניתן בידי הרע, כשהוא אומר: "ואליך תשוּבתוֹ292 כלומר "תשובתו" במקום "תשוקתו" שבמסורה. וכן בשבעים ἡ ἀποστροφὴ αὐτοῦ, וכן בפשיטא הלשון "תתפנאה", ועי' ראב"ע. ובת"א: "ודעתיד לאיתפרעא מינך אם לא תתוב", ועי' בנתינה לגר. וראה גם לעיל ג, טז שו"ת בראשית א, מט והע' 223, שכך תירגמו את "תשוקתך"."?