בראשית ד:טו ספרות בית שני: מדרשי פילון

לפירושו השלישי, שקין היה ירא אולי יהרגוהו הוריו, לא נמצאת מקבילה בחז"ל. אבל בפירוש המיוחס לרש"י על בראשית ד, ט: "כל מוצאי יהרגני, הבהמות והחיות, אבל בני אדם עדיין לא היו שיירא מהן, רק אביו ואמו, ומהם לא היה ירא שיהרגוהו³¹⁹ וכן בעקידת יצחק כאן., אלא אמר עד עכשיו היתה פחדתי על כל החיות, כמ"ש ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ (בראשית ט, ב), ועכשיו בשביל עון זה לא ייראו ממני החיות ויהרגוני. מיד וישם ה' לקין אות (שם ד, טו), החזיר מוראו על הכל". ישנו הרושם, שלפנינו מדרש הבא לאפוקי ממדרשו השלישי של פילון.

במקום אחר שואל פילון, למה לא נזכרה בתורה מיתתו של קין?: "אך לא נמצאת בתורה בשום מקום מיתתו של קין הארור רוצח אחיו, אלא נאמר עליו הפסוק: "ה' שָׂם אות בקין, שכל המוצא אותו לא יהרגהו" (בראשית ד, טו), ומדוע? נדמה לי, כי חוסר יראת אלהים הוא רעה בלי־מצָרִים, המתלהטת ולעולם לא ניתן לכבותה. כך שאפשר לייחס את דברי ממשורר כמתכַּוונים לרעה: "אין היא בת תמותה, אלא רע בן אלמוות"³²⁵ ראה הומירוס, אודיסייאה יב, קיח.. הדבר בן־אלמוות בחיים שאצלנו, אך ביחס לחיים שלפני האלהים הוא גוויה חסרת־רוח, כפי שהיה מי שאמר: מאוס מזֶבל"³²⁹ ראה להלן לבראשית ה, ג שו"ת בראשית א, פא. (על המנוסה והפגישה, ס-סא).