וַיֵּ֥צֵא קַ֖יִן מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־נ֖וֹד קִדְמַת־עֵֽדֶן׃
מדרשי פילון
במקום אחר דורש פילון כלפנינו, ש"עדן" פירושו "עידון", וזה בנוגע לפסוק הנאמר בקין: "וישב בארץ נוד קדמת עדן" (בראשית ד, טז), והוא מפרש שנוד הוא ניגודו של עדן. ואלה דבריו:
מדרשי פילון
ומחז"ל יש שלמדו מפסוק זה שקין עשה תשובה: "ר' יהודה אמר, תשובה עושה מחצה ותפלה עושה הכל. תשובה עושה מחצה, ממי אתה למד מקין, שנגזרה עליו גזירה, כיון שעשה תשובה310 "א"ל (קין להקב"ה), כל העולם כולו אתה סובל ועוני אינך יכול לסבול, גדול עוני מנשוא. א"ל, הואיל ועשית תשובה, צא וגלה מן המקום הזה [מה"ג נוסף: שגלות מכפרת עון]" (ת"ה בראשית ט׳:ח׳). נמנע ממנו חצי הגזירה. ומנין שעשה תשובה? שנאמר ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא" (ויק"ר י, ה). "שתי גזרות נגזרו על קין, שנאמר נע ונד תהיה בארץ, כיון שעשה תשובה ואמר גדול עוני מנשוא, נמנע ממנו חצי הגזירות, דכתיב ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד (בראשית ד, טז)311 וראה גם במדרש הנעלם בזֹהר חדש, יט ע"ד; זֹהר בראשית נד, ב.. פגע בו אדה"ר. אמר לו, בני, מה נעשה בדינך, א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי" (פסיקתא רבתי, הוספה פ"ג, דף קצט, ב. ועי' דעת ר' חננא בר יצחק בב"ר כב, יג). "וישם ה' אות לקין, רב חנין אמר עשאו אות לבעלי תשובה" (ב"ר כב, יב).
מדרשי פילון
מדוע ניתן אות להורג־אחיו, שלא יהרוג אותו כל מוצאו, כאשר מן הראוי היה לנהוג ההיפך - למסרו בידי (כולם) לאבדון?