זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בְּרָאָ֑ם וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָ֗ם וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָם֙ אָדָ֔ם בְּי֖וֹם הִבָּֽרְאָֽם׃ (ס)
מדרשי פילון
אפשר, כי היה נאה לצדיק להיוולד בראשית החודש של החודש הראשון, בדיוק בזמן הזה של תחילת השנה, אותו מקובל לכַנות דרך כבוד "החודש הקדוש", שהרי אילמלא כן לא היה (הכתוב) מדייק כל כך גם בחודש וגם ביום שבו התחיל המבול, כשהוא מונֶה הן את החודש השביעי, והן את היום העשרים ושבעה. אך אפשר, שעל־ידי זה מורה (הכתוב) בבירור על זמן שוויון היום והלילה שבאביב, כי הוא תמיד חל בעשרים ושבעה לחודש השביעי. אך מדוע מתהווה המבול בשוויון היום והלילה שבאביב? מפני שבזמן זה כולם גדֵלים ונולדים - החיות עם הצומח. אי לזאת, העונש המוטל מהווה איוּם מבהיל יותר בזמן גידול כל שפע האלומות... אולם לוּ היה המבול מתהווה בשוויון היום והלילה שבסתיו, שעה שלא היה דבר על הארץ, אלא הכל היה אסוף באסמיו, לא היה הדבר נראה כהטָלת עונש, אלא יותר כמתן חסד; המים (היו נראים) כמטהרים את השדות וההרים94 להכשירם לזריעה חדשה.. אי לזאת, ובהתאם (לכך), נברא יציר האדמה הראשון94* ראה לעיל ב, יט שו"ת בראשית א, כ והע' 122 שם., שכתבי הקודש95 בארמנית: הנבואות האלוהיות. מ. קוראים לו "אדם"96 ראה בראשית ה, ב.. כי נאה אף יאה למקור של הגזע האנושי ואביו הקדמון, או אבא, או כל אשר נכון לכַנות (בו) את האיש הקדמון ביותר, - שיהא נוצר בעת שוויון היום והלילה שבאביב, כשכּל צמחי האדמה טעונים פירות97 ראה להלן שמות יב, ב שו"ת שמות א, א, ביאורו של פילון לזה.. ושוויון היום והלילה שבאביב חל בחודש השביעי, שהוא נקרא גם "הראשון" לפי עיקרון שונֶה98 כלומר, לפי שיטת מנין שונה. מ. וראה להלן בראשית ח, יג שו"ת בראשית ב, מה.. אי לזאת, מכיוון שלאחר המבול המשחית היה נֹח למקור הראשון של הגזע, כשהאנושות שוב פרה ורבה, דימוהו במידת האפשר ליציר האדמה הראשון99 ראה להלן בראשית ט, א-ב שו"ת בראשית ב, נו ובהערה שם; לעיל ו, ח שו"ת בראשית א, צו....*שו"ת בראשית ב, יז
___________
___________