וַיִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמ֛וֹ נֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר זֶ֠ה יְנַחֲמֵ֤נוּ מִֽמַּעֲשֵׂ֙נוּ֙ וּמֵעִצְּב֣וֹן יָדֵ֔ינוּ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵֽרְרָ֖הּ יְהוָֽה׃
מדרשי פילון
מדוע, מיד עם לידתו של נח, אומר אביו: "זה יניחנו364 כך בשבעים διαναπαύσει ἡμᾶς במקום "ינחמנו" שבמסורה. ברש"י: "ינחמנו, ינח ממנו את עצבון ידנו" (ובספר זכרון: "חִלקה הרב ז"ל לשתי מלות"). וברד"ק: "ומה היתה ההנחה והמנוחה שעשה נח בעולם וכו'? כי הוא היקל בעבודת האדמה, וזהו הנחמה וההנחה". מן המעשה ומן העצבון365 שונה מן השבעים. ראה ציטוטו ב"על הרע האורב לטוב", קכא, המובא להלן בביאור. נראה, שהמתרגם קיצר את הציטוט. מ., מן האדמה אשר אררה ה' אלהים366 כך בשבעים: κύριος ὁ θεός. ובמסורה רק: "ה'"."?