בראשית ז:ח ספרות בית שני: מדרשי פילון

לפי פשוטו של מקרא, הַכּניסה רומזת על פרישות דרך ארץ²⁰⁰ מילולי: עקרות הזרע. מ., והיציאה על פריה ורביה. כי בהיכנסם נזכרים הבנים יחד עם אביהם והכלות עם חמותן, אבל ביציאתם (נזכרו) זוגות: האב יחד עם אשתו, ושוב הבנים כל אחד עם אשתו. כי (משה) רצה להורות לתלמידיו, מה שראוי ועדיף לעשות על־ידי פעולה מֵאֲשֶר בדיבור. אי לזאת, לא אמר וצִיֵין במפוֹרש²⁰¹ מילולי: בקול. מ., שעל הנכנסים להימנע מלשַמש עם נשותיהם, ועל היוצאים להקים זרע כדרך הטבע²⁰² מזכירנו דברי הבבלי פסחים ג, א, לענין כניסת החיות לתיבה: "שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו, שנאמר (בראשית ז, ח) מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה". וראה בהמשך דברי הגמרא שם, שיש לספֵּר בלשון נקיה ולִשנות בלשון קצרה.. הוא מכריז (על כך רק) על־ידי סדר (המילים), מבלי לקרוא ולצעוק: "אל תתעלסו באהבים בשעת כליון חרוץ של כל אשר בארץ, אין זה כדת וכדין²⁰³ מילולי: אינו ראוי ואינו כחוק. מ.. דַי לכם שזכיתם בחיים, אך לשכב עם נשותיכם (בעודכם בתיבה), הוא מדַרכֵּי הנהנים והמשתוקקים לתאווה. מן הראוי היה, שאתם תרחמו על האומלל (=העולם) כאותם הקרובים²⁰⁴ קרובי משפחה. מ. של האנושות"... אך לאחר שפסקו (המים), והם הגיעו וניצלו מן הרעה, הורה להם שנית על־ידי הסֵדר תחילה להזדרז ולהקים זרע. הוא לא כתב שהגברים (יצאו) יחד עם הגברים והנשים יחד עם הנשים, אלא שהנשים תצאנה עם הגברים.^*שו"ת בראשית ב, מט
___________