בראשית ז:יא ספרות בית שני: קדמוניות היהודים ומדרשי פילון

בשנת שש מאות שנה לחיי נח היה המבול על הארץ, בחדש השני אשר המקדונים יקראו לו בשם דְיוֹם והעברים בשם מרחשון, כי כן חלקו המצרים את חדשי השנה, ועל פי המחלקה הזאת יחשב החדש הזה לחדש השני בשנה, אך על פי תורת משה יחשב חדש אייר לחדש השני בשנה כי החדש הראשון הוא ניסן, החדש אשר היונים יקראו אותו בשם קסאנטינוס (Xantinus), יען כי בו יצאו בני ישראל ממצרים, ורֻבי המצות בעניני עבודת אלהים תעשינה על פי החשבון הזה לחדשי השנה, אולם בכל דברי ממכר וקנין ובבל הנהגות המדינה, נחשוב את חדש תשרי להחדש הראשון בשנה, ולפי החשבון הזה חדש מרחשון הוא החדש השני ¹⁾במסכת ר״ה (דף י״א ע״ב) נחלקו חכמי ישראל אדות החדש השני אשר בו החל המבול (בראשית ז׳, י״א) ר׳ אליעזר אומר זה מרחשון ור׳ יהושע אומר זה אייר (ע׳ רא״ם), ויוסף הכהן סובר כר׳ אליעזר—.—. ובעדות תורת משה הוחל המבול בשבעה עשר יום לחדש הזה ²⁾בגוף הספר בשבעה ועשרים.. מיום ברוא ה׳ את האדם עד המבול עברו ³⁾לפי חשבון המחבר עברו שני אלפים ושש מאות ונ״ו שנים. אלף ושש מאות וחמשים ושש שנים. החשבון הזה נמצא בתורת משה אם נחשוב את שני חיי האנשים הַמְצֻיָנִים והמהֻללים אשר היו בדורות עולמים ההם. והחשבון ההוא נחשוב מראשית עד אחרית ימי חייהם על הארץ.

גירסתו של פילון: "בשבעה ועשרים", המתנגדת למסורה: "בשבעה עשר יום לחדש", היא כנוסח השבעים: ἑβδόμῃ καὶ εἰκάδι τοῦ μηνός. ואין ספק, שהשינוי בנוסח השבעים מיוסד על מסורה, שתקופת המבול היתה בת שנים עשר חודש, שכבר ידעו עליה חכמי אלכסנדריה. פילון כותב, שהמבול ירד "שנה שלימה" שו"ת בראשית ב, מז. לא תורגם בספרֵנו; ב, לג, ולזה מצאו סתירה במקרא, שאם המבול התחיל "בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש" (בראשית ז, יא), ונפסק כמו שנאמר "בחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ" (שם ח, יד), הרי זמן המבול היה כמה ימים עודפים, ומכאן גירסתם, הנמצאת גם בפילון, שהמבול החל בשבעה ועשרים יום לחדש. אבל חז"ל, שהקפידו שלא לשנות אפילו אות אחת בתורה, עמדו על שאלה זו ואמרו: "ובחדש השני, בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ (שם), זו מרחשון, יבשה הארץ ונעשה גריד וכו', הרי י"ב חודש שלמים. וי"א יום היתירין מה טיבן? מלמד, שימות החמה יתירין על ימות הלבנה י"א יום" (סדר עולם רבה, פרק ד).