בראשית טו:יא ספרות בית שני: מדרשי פילון

היטיב קובע (הכתוב) "נאמר לו", כי דומה שהנביא אומר דבר־מה, אך אין הוא מוסר את שליחותו הוא, אלא שהוא פרשָן ומתורגמן לאחֵר, אשר מחדיר עניינים מסויימים לשִׂכלו. מכל מקום, הדברים אשר באו לידי ביטוי והדהדו במלים אלה, כולם אמיתיים ואלהיים. ראשית, כי הגזע האנושי שוכן בארץ זרה, כי כל אשר מתחת לשמים הוא קניינו של אלהים⁴⁹ ראה גם לעיל בראשית טו, ט שו"ת בראשית ג, ג., ואלה החיים עליה (=על האדמה) אמורים, אכן, באמת ובתמים, להיות יותר כ"גֵרים", כי אין העולם מקום משכָּנָם הטִבעי. שנית, מאחר שגזע בני התמותה כולו עֶבד, ואיש איננו בן חורין, ולהיפך, (לכל אדם) בעלים רבים, והוא נתון למכות וחבלות מבית ומִחוץ⁵⁰ מילולי: אלה אשר בביתו, ואלה אשר מחוץ לעצמו. מ.: מחוץ, החורף אשר מקפיא, והקיץ אשר שורף, רעב צמא וצרות רבות נוספות. ומבית, תענוגות בשָׂרים, תאווה יגונות ופחדים. אך עבדוּת זו מוגבלת לארבע מאות שנה, לאחר שבאו התשוקות⁵¹ או מחלָה. מ. כפי שהזכרנו. ולפיכך נאמר לפני כן, שאברהם עבר וישב מעליהם⁵² ראה לעיל בראשית טו, יא שו"ת בראשית ג, ח, שהשבעים תירגמו "ויֵשֵׂב אִתָּם"., ומָנַע הבריח ושילח⁵³ כיון שפילון משלש ואומר: "ומנע (=עָצַר) הבריח ושילח", משמע שפירש גם את גירסת השבעים וגם את נוסח המסורה "וישב אתם". וראה הע' הקודמת. באמרי פיו את עופות־הטרף אשר ריחפו מעל לחיות המבותרות (בראשית טו, יא). אך למעשה, הוא (מָנַע) את אותן החבלות שפוגעות באדם. אכן, מי שמטבעו דואג למוסריות, ומקדיש עצמו לאהבת הבריות, הוא רופא הגזע שלנו, ורוקח אמיתי ונאמן, ומעביר רעה...^*שו"ת בראשית ג, י
___________