בראשית טו:יז ספרות בית שני: מדרשי פילון

עד כאן נאה ויאה לומר תחילה. אך לא נעלם ממני, שכָּל אלה מהווים לאנשים ריקים ומזידים גורם לשלילת כתבי־הקודש ולפיטפוטי סרק (אודותיהם)¹⁵ ראה גם להלן לפסוק טו, יא שו"ת בראשית ג, ח.. הם טוענים, איפוא, כי סיפור זה איננו תיאור הקרבן¹⁶ כלומר, שאין בו משום סמליות, שעליה דן פילון בפיסקה זו ובשו"ת ג, ה; ג, ו; ג, ח וגם בסעיפים רבים ב"מי היורש דברי אלקים"., הבָּא לידי ביטוי בחלוקת החיות וביתוּרן, וכן בבדיקת הקרביים¹⁷ הראִייה בכבדו של הקרבן היתה ממנהגם של עמים רבים, כגון הבבלים היוונים והרומים. יחזקאל הנביא הזכיר מנהגם זה: "כי עמד מלך בבל וגו' ראה בכבד" (כא, כו). ראה גם להלן בראשית טו, יא שו"ת בראשית ג, ח.. הם אומרים, שהמקרה אשר אירע להם¹⁸ כלומר, שלפיד האש עבר בין הגזרים (בראשית טו, יז). מעיד על מִקריוּת, והופעתה של דמות בזמן המתאים¹⁹ ולא היתה אש מאת ה', כמו במלכים־א יח, לח.. ונראה, שאנשים כגון אלה, הם הדנים ומעריכים את השלם על־פי חֵלק הימנו, ולא להפך, את החֵלק על־פי השלם. כי רק כך טוב שיבחנו כל הדברים, גם שמות וגם עצָמים.