בראשית טז:ב ספרות בית שני: מדרשי פילון

וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֜י אֶל־אַבְרָ֗ם הִנֵּה־נָ֞א עֲצָרַ֤נִי יְהוָה֙ מִלֶּ֔דֶת בֹּא־נָא֙ אֶל־שִׁפְחָתִ֔י אוּלַ֥י אִבָּנֶ֖ה מִמֶּ֑נָּה וַיִּשְׁמַ֥ע אַבְרָ֖ם לְק֥וֹל שָׂרָֽי׃

מדרשי פילון

מדוע אמרה שרה לאברהם: "הנה נָעַל וסָגַר אותי77 בשבעים: "סגר" συνέκλεισέν. נראה שהארמני תירגם בקפדנות את συν בתוספת של פועל נרדף. ובמסורה: "עצרני". מ. שלא אלד, בא נא אל השפחה78 במסורה ובשבעים: "שפחתי", וכן אצל פילון ב"על הכינוס לשם החכמה", א. כדי שתוליד ממנה79 כך בשבעים, ובמסורה: "אולי איבנה ממנה"."?
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרשי פילון

ובחז"ל נמצא במפורש, שאברם נשא את הגר "לאשה": "ותתן אותה לאברם וגו' ולא לאחר, לאשה ולא לפלגש" (ב"ר מה, ד). ויש לציין, כי ברמב"ן גם כן שתי השיטות: "שלא תהיה כפלגש רק כאשה נשואה לו" (בראשית טז, ב כנראה ע"פ הב"ר); "כי הגר שפחת שרה פלגשו היתה" (בראשית כה, ו); "בעבור היותה פלגש" (בראשית יז, יא).
שאל רבBookmarkShareCopy

מדרשי פילון

מדוע קורא (הכתוב) לשרה: "אשת אברהם", כשהוא אומר ששרי אשת אברהם לקחה את הגר המצרית שפחתה ונתנה אותה לידיו.
שאל רבBookmarkShareCopy