וַיָּ֥חֶל נֹ֖חַ אִ֣ישׁ הָֽאֲדָמָ֑ה וַיִּטַּ֖ע כָּֽרֶם׃
מדרשי פילון
ראשית, לא כל מי שמוחש לנו כראשון, הוא גם הראשון בטִבעו277 ראה לעיל פסוק ד, ב שו"ת בראשית א, נט ובביאור שם., אלא אם כן הוא בזמנו278 ראה בשו"ת הקודמת, שהבל הביא את קרבנו בזמנו ולא "מקץ ימים", ומבכורות צאנו ומחלביהן. ובעל מידות תרומיות. שנית, מכיוון שהיו (שם) שנַים, אחד טוב ואחד רע, שָעָה (אלהים) אל הטוב וקיבלו אליו, יען כי אוהב טוב וצדיק הוא... והוא מואס ברשע וסר מעליו לחלוטין278* ראה גם "על עבודת האדמה", קכז, המובא לבראשית ט, כ שו"ת בראשית ב, סו.. ויפה אומר (הכתוב), שאלהים ראה לא את הדורנות, אלא את מגישי המנחות עוד טרם (יראה) את המנחות עצמן. כי בני האדם שועים לכַמוּת המתנות ומשַבחים אותן, ואילו אלהים (יראה) לאמת בלבב279 השווה שמואל־א טז, ז: כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב., ומסתיר פניו מיהירות ומחנופה.*שו"ת בראשית א, סא
___________
___________
מדרשי פילון
מהו: "נֹח החל להיות חַקְלָאִי"?291 כן בשבעים: Καὶ ἤρξατο Νωε ἄνθρωπος γεωργὸς γῆς ובמסורה: "איש האדמה". ובפשיטא: "ושרי נוח עבדא בארעא", באנקלוס: "ושרי נח גבר פלח בארעא", ויב"ע: "ושרי נח למהוי גבר פלח בארעא".