וַיַּ֗רְא חָ֚ם אֲבִ֣י כְנַ֔עַן אֵ֖ת עֶרְוַ֣ת אָבִ֑יו וַיַּגֵּ֥ד לִשְׁנֵֽי־אֶחָ֖יו בַּחֽוּץ׃
מדרשי פילון
וכדברי פילון, כן במדרש תדשא: "כי תבואו אל ארץ כנען וכו' (ויקרא יד, לד), למה זָכַר שֵם ארץ כנען על נגעים? אמר להם הקב"ה, הסתכלו בארצכם, מנין היא עיקרה של ארצכם, כנען, אי אתם יודעים שחם חטא וכנען נארר, שנאמר (בראשית ט, כב) וירא חם אבי כנען, ואומר (שם כה) ויאמר ארור כנען. אף אתם כשתחטאו ארצכם תתפס ללקות" (מדרש תדשא, פרק יז). ובאברבנאל (סוף פרק ט): "והנה נח ברוח הקדש ראה כל אשר ראוי להיות על כנען, מהעבדות וההכנעה והגרוש מארצו וכו', וענין זה אצלו, שהוא ראה שהיה עתיד הקב"ה לתת את הארץ לזרעו של שֵם וזרעו של אברהם".
מדרשי פילון
מדוע לא אמר (הכתוב) בפַשטות: "חם ראה את הערוה"318 עירום, ראה בשו"ת הקודמת. מ., במקום "חם אבי כנען ראה את ערות אביו"?
מדרשי פילון
מהו: "סיפר320 כך גם בשבעים: ἀνήγγειλεν, סיפר או בּישֵׂר. ובמסורה: "ויגד". לשני אחיו בחוץ"?