וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ לְפָנַ֖י וֶהְיֵ֥ה תָמִֽים׃
מדרשי פילון
מדוע אומר (הכתוב, כשאברם) היה בן תשעים ותשע שנה, ה' אלהים103 במסורה ובשבעים רק: "ה'". נראה ואמר: "אני ה' אלהיך104 במסורה: "אני א־ל שדי". ובשבעים ᾿Εγώ εἰμι ὁ θεός σου, כלומר: "אני אלהיך". וכן מביא פילון ב"על המנוסה והפגישה", א."?
מדרשי פילון
מהו: "מְצָא חן111 כך בשבעים εὐαρέστει ἐναντίον ἐμοῦ. ובמסורה: "התהלך", ובפשיטא: "שְׁפַר". לפני והיה תמים, ואתן את בריתי ביני ובינך וארבה אותך מאד מאד"?
מדרשי פילון
במדרש לקח טוב נמצא מאמר חז"ל, שבו דרשו על שלוש מידות שנאמרו בצדיקים, וזה על יסוד ההבדל שבפסוקים "ויתהלך חנוך את האלקים" (בראשית ה, כב); "את האלהים התהלך נח" (שם ו, ט); "אני א־ל שדי התהלך לפני" (שם יז, א); "האלקים אשר התהלכו אבותי לפניו" (שם מח, טו): "שלשה מדות נאמרו בצדיקים, את האלקים התהלך, האלקים אשר התהלכו אבותי לפניו, אחרי ה' אלקיכם תלכו. משל לאחד שהיו לו שלשה בנים, הגדול הולך לפניו, לכך נאמר באבות אשר התהלכו אבותי לפניו, שהיו גדולים במצוות. והבינוני הולך אחריו, לכך נאמר בישראל אחרי ה' תלכו, אחרי ענותנותו, אחרי אריכת אפים שלו אחרי חסידותו. והקטן הולך בצד אביו שלא יתעה בדרכים, לפיכך נאמר בדורות הראשונים את האלהים, ויתהלך חנוך את האלהים, את האלהים התהלך נח" (לקח טוב לבראשית ה, כד). לפי מדרש זה, הביטוי "לפני האלהים" מעיד על דרגה עליונה בחיי הצדיק, "אחרי ה"' על הדרגה הבינונית, ו"את האלהים" על הדרגה הנמוכה.