בראשית יז:ה ספרות בית שני: מדרשי פילון

במקום אחר מרחיב פילון לבאר את החלק הראשון של תשובתו: "'אני הנה בריתי אתך'. אם כן זהו המובן הטמון (בדברים): קיימים סוגים רבים של בריתות, החולקים מתנות ותשורות לראויים. אך המין הנשגב ביותר בין הבריתות הוא "אני הנני", כשהוא (ה') מגלֶה את עצמו - במידה שניתן לבלתי־נגלה להגָלוֹת - על־ידי הביטוי "אני". ומוסיף "הנה בריתי", אני הוא ראשית כל החסדים ומקורם. ומדַרכּוֹ של האלהים, עיתים לחלוֹק מחסדו על־ידי זולתו; הארץ, המים, האוויר, השמש, הירח, השמים וכוחות אחרים בלתי גופניים¹³⁰ "בכל הוא עושה שליחותו" (פרקי דרבי אליעזר, מט); "שבכל מקום שהקב"ה עושה שליחותו, ולא ברא דבר אחד לבטלה, פעמים שעושה שליחותו על־ידי צפרדע" וכו' (במ"ר יח, כב); "הרבה שלוחין יש לו למקום להכין מזון ליריאיו" (רש"י שמות טז, יב)., ועיתים (הוא חולק את חסדו) בעצמו לבדו, אזי הוא מתגַלֶה כנחלתם של המקבלים, והוא מוצא אותם ראויים מיד לשם חדש, הרי נאמר: "ולא ייקרא עוד את שמך אברם, אלא שמך יהיה אברהם" (בראשית יז, ה)" (על שינוי השמות, נז-ס).

מאמרי חז"ל אלה נחלקים לשתי קבוצות. בראשונה היתה שרי "לעמה" או "לאומתה", ובשנייה היא שרי "לעצמה", לשון יחיד. נראה, שהנוסח הארץ־ישראלי הקדום היה "לעצמה", כפי שנמצא גם בפילון. הדרוש "לעמה־לאומתה", שאין לו יסוד במקרא, הוא חילוף מאוחר של "לעצמה" שהושפע מן הנאמר בשינוי שמו של אברהם: "לא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם (בראשית יז, ה), בתחילה הרי אתה אב לארם, עכשיו אתה אב לכל העולם כולו" (תוספתא ברכות א, טו). לסיפא של דבריהם: "עכשיו היא שרה לכל באי עולם" יש יסוד במקרא, שנאמר על שרה "והיתה לגוים" (בראשית יז, טז), המקביל גם לנאמר על אברהם "והיית לאב המון גוים" (שם שם, ד).