בראשית מט:לב ספרות בית שני: קדמוניות היהודים

ולאה התעצבה מאד בראותה כי יעקב אוהב מאד את רחל, רק קותה כי אם תלד לו בנים, יאהב גם אותו, ותתפלל אל ה׳ לפקוד אותה, ויעתר לה ה׳ ותהר ותלד בן ותקרא לו בשם ראובן, יען כי ברחמי ה׳ נתן לה הבן, כי זה הוא פתרון השם הזה^*)הכונה בזה כי ה׳ ברחמיו ראה בעניה ויחן לה בן ככתוב בס׳ בראשית ל״ב מ״ט. וראובן הוא ראו בן, ולפי חז״ל במס׳ ברכות (דף ז׳:) הוא רמז גם לראו מה בין בני לבן חמי, וע׳ בס׳ היחש להרה״ח ר״י בכרך נ״י צד י״ד ע״א בהערה.. ומאז והלאה החל יעקב לחן גם אותה^*)וזה הוא כי עתה יאהבני אישי (בראשית מ״ט ל״ב), ר״ל כי מעתה יחל אישי לאהוב אותי.. ותהר עוד ותלד בן ותקרא שמו שמעון, כי שמע ה׳ בקולה. ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו לוי, באמרה כי הפעם ילוה אישה אליה, ותהר עוד ותלד בן ותקרא שמו יהודה, באמרה הפעם אודה את ה׳. ותקנא רחל באחותה, ותדאג פן לא יוסיף עוד יעקב לאהוב אותה כבראשונה, כי עקרה היא, ותתן את בלהה שפחתה ליעקב למען תבנה גם היא ממנה, ותהר בלהה ותלד ליעקב בן, ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקולי, ותקרא שמו דן. ותהר עוד ותלד בלהה בן שני ליעקב, ותקרא רחל את שמו נפתלי, פתרונו ערמה גם התחרות (וועטטאייפער), כי על פי ערמת רחל לתת את שפחתה לאישה, התחרה את לאה אחותה גם יכלה לה^*)ועפ״ז נבין כונת הפסוק: ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחותי גם יכולתי ותקרא שמו נפתלי (בראשית ל׳, ח׳), כי נפתלי הוא מלשון עקש ופתלתול (דברים ל״ב, ה׳), שפי׳ ערמה (ליסט), גם עוד הוראה אחרת למלת נפתולי והיא לשון התחרות (וועטטאייפערן) כאדם המתחרה לנצח את חברו בהאבקו עמו ויפתל ויעקש את גוו — ולשתי הוראות האלה כונה לאה בשם נפתלי, וזה הוא שאמרה נפתולי אלהים ר״ל ערמה חזקה (כי שם אלהים הוא לחיזוק הפעולה כידוע, וע׳ בבאור) נפתלתי, הערמתי ואתחר עם אחותי בתתי את שפחתי לאישי, גם יכולתי, ועתה תצא לאור כונת יוזיפוס בזה.. אך גם לאה הערימה כאחותה ותתן גם היא את זלפה שפחתה ליעקב, ותהר גם היא ותלד בן, ותקרא לאה את שמו גד, פתרונו מקרה (צופאלל)(?). ותהר עוד ותלד בן שני ליעקב, ותקרא לאה את שמו אשר, פתרונו אֹשֶר (גליק), כי על ידו יגדל עוד אָשרה מקדם. ויהי היום וילך ראובן השדה ויבא ללאה אמו תפוחי הצמח הנקרא בשם מאנדראגארא^*)ע' בבאור הרמבמ״ן על אודות הדודאים אשר מצא ראובן., ותתאו רחל התפוחים ההם, ותבקש מאת לאה לתת גם לה תפוחים אחדים, ותמאן לאה ותאמר המעט קחתך את אישי ולקחת גם את תפוחי בני. ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה. וישכב יעקב עמה בלילה ההוא ותהר ותלד ליעקב בן חמישי ותקרא את שמו יששכר, באמרה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי. ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב והקרא את שמו זבלון, באמרה הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים. גם בת אחת ילדה ליעקב ותקרא את שמה דינה. אז פקד ה׳ גם אח רחל ותהר ותלד ליעקב בן ותקרא את שמו יוסף, לאמר יוסף לי ה׳ בן אחר.