לֹא־י֭וֹעִילוּ אוֹצְר֣וֹת רֶ֑שַׁע וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת׃
מעשה טוביה
ויקרא את טוביה בנו ויאמר אליו כאשר אמות קבור אותי בכבוד וכבד את אמך ואל תעזבנה כל ימי חייה ואל תמרה את פיה ואל תמרר את חייה וזכור בני כמה צרות עברו עליה בהיותך בבטנה ובמותה קבור אותה עמי בכבוד בקבר אחד וכל ימיך זכור את בוראך ולא תחטא לפניו ולא תעבור על מצוותיו ומכל אשר יתן לך יי אל תמנע ידך מעשות צדקה ואל תתחבר עם אנשי חמס אל תעלים עיניך מעניי ישראל ואל יעלים יי עיניו ממך בעת צרתך ואם לא תשיג ידך לעשות עושר אל תמנע מעשות צדקה מן הנמצא בידך ותקנה לך עושר ואוצרות כסף וזהב (בצדק) כי "לא יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות" (משלי י, ב) וכל המתעסק בצדקה יחזה פני אלהים ככתוב "אני בצדק אחזה פניך" (תהלים יז, טו) ועוסקים עמו מן השמים.
מעשה טוביה
בעת ההיא כתב טוביה את כל הדברים האלה בשמחה ויאמר טובי ברוך יי האלהים הגדול המפליא לעשות פלאיו לעמו ועכשיו והוא מוחץ ורופא וממית ומחיה ומוריד שאול ויעל אשר פזר אותנו בין הגוים חייבין אנו להודיע את כל הנפלאות האלה בין העמים ואתם בני ישראל חזקו ויאמץ לבבכם ולא ירפו ידיכם כי יש שכר לפעולתכם והוא [יחכה לחננכם ו]ירום לרחמכם כי אלהי משפט יי אשרי כל חוכי לו ואתם בני הרבו צדקה תפלה ותחנה לפני רבון [כל] העולם כי צדקה ותפלה דוחין את הגזרה שנאמר "וצדקה תציל ממות" (משלי י, ב).