שמות כה:י ספרות בית שני: מדרשי פילון

למה ציוה (הכתוב): "ותכפר את התיבה מבית ומחוץ בכופר"? הכופר נקרא כך, משום שהזפת שלו מוּצָקה³⁸ מבחינת הלשון העברית, אין שייכות בין הוראת מלת "כופר" לדבר שהוא מוּצָק, אלא שפילון הלך בעקבות טקסט השבעים: καὶ ἀσφαλτώσεις αὐτὴν ἔσωθεν καὶ ἔξωθεν τῇ ἀσφάλτῳ. ולשרשו של ἀσφαλτος שתי הוראות ביוונית: "כופר" ו"חוזק" (ἀσφάλεια). דרושו מתבסס על משחק המלים בשתי הוראות אלה. השווה הערה a של קולסון ב"על בילבול הלשונות", קד: "The word is used here and in § 106 to preserve the obvious play between ἀσφάλεια and ἀσφαλτος., הוא מדַבֵּק מח שנתחבֵר מדבָרים בודדים ונפרדים - קשר שאינו רָפֶה, אינו נפתח, אינו נקרע ואינו ניתק. כי כל מה שנתחבֵּר על־ידי דֶבֶק, אחוז בכוח על־ידו בהתאחדות טבעית. כי גופנו מורכב מחלקים רבים, מאוּחָד מבית ומחוץ, ומשיגרת עצמו הוא מתקיים. המקובל הנעלה בין החלקים היא הנפש, ומשום שהיא באמצע, היא מתפשטת בכל מקום אל כל הנגלה העליון, ומן הנגלה העליון היא שָבָה אל האמצע. ובאופן כזה טבע נפשי אחד יוּקַף על־ידי קשר כפול, ויתאים מתח גבוה ואחדות³⁹ המושגים משמשים בעולם המוסיקה, אך גם במונחים פילוסופיים. כוונתו: ליצור הרמוניה בין "טונים" גבוהים, ואחדות בין מאמץ נפשי ושכלי גדול, לבין שיגרת המציאות. מ.. ומפני הסיבה הנזכרת, הוא כָּפַר איפוא את התיבה בכופר מבית ומחוץ. אכן, אותה (התיבה) שבקודש הקדשים, שהיתה מצופה זהב, היא בדמות העולם השִׂכלי, כמו שחוכַח בחיבור על נושא זה⁴⁰ עיין "על השכרון", פח-צ. ובתשובת הרמב"ם לבנו: "ובארון גם כן הלוחות, אשר הם השכל האנושי" (אגרות הרמב"ם, לפסיא תרי"ט, דף 38).. כי העולם השִכלי כאילו מובלע בצורות חבלתי־גופניות, שוכן במקום אחד, מתואָם ומאוחד בכל הצורות. אולם, בה במידה שערך הזהב עולה על ערכו של הכופר, בה במידה הארון שבמקדש נעלָה (מן התיבה). לפיכך הורה (הכתוב), כשהוא מסתכל על טיבה המעולֶה⁴¹ Χρἡσιμον מתורגם כתועלת, אך גם כמועיל ביותר. מ., שזו (הארון) תהא מרובעת במידתה. כי בנוגע לאחרת (לארון, נתכוון הכתוב להורות) שהיא בלתי־נפסדת, כי טבע בלתי־גופני ושִׂכלי הוא בלתי־נפסד, טהור ונצחי⁴² ראה שמות כה, י שו"ת שמות ב, נג.. זו (תיבת נה) שָטָה אנה ואנה, אבל האחרת (הארון) מקומה קבוע במקדש, ומה שהוא קבוע מתייחס לטבע האלהי, בעוד שזו (תיבת נח), הפונָה כֹה וכֹה ומשתנית, (מתייהסת) לנברא. תיבה זו של המבול משמשת בדוגמא להשחתה, ולעומתה, זו שבמקדש באה בעקבות חֵלק הטהרה.^*שו"ת בראשית ב, ד
___________

השוואה בין נח ותיבתו לבין הארון, נמצאת בזֹהר: "מאן תיבה, דא ארון הברית, ונח ותיבה לתתא הכי הוו כדוגמא דלעילא, נח כתיב ביה ברית, דכתיב והקימותי את בריתי אתך וגומר, וכו', וכדין הוה תבה ארון הברית, תיבה ונח כלה כגוונא דלעילא" וכו' (זהר נֹח נט, ב). גם בפשיטא⁵⁰ פשיטא, התרגום הסורי לתנ"ך, מאת ר' חיים העליר זצ"ל, חלק בראשית-שמות, ברלין, תרפ"ח-ט. ישנוֹ אותו התרגום לתיבת נח ולארון הברית (שמות כה, י), ובשניהם מתורגם "קאבותא".