שמות כה:כט ספרות בית שני: מדרשי פילון

מן הראוי לתמוה ולפקפק, מהיכן מצא נטיעות אחר המבול, היות וכל אשר היה על פני האדמה נָבַל ונשחת. אלא מה שנאמר לעיל³⁰² ראה לעיל בראשית ח, יד שו"ת בראשית ב, מז. נראה כנכון, (דהיינו) שהארץ נתייבשה בתקופת האביב, והאביב מביא עימו ניצני צמחים, ומזה ייתכן שנמצאו גם גפנים וגם שורקות שהיו משגשגות³⁰³ מילולי: משגשגות עם חיים. מ., והצדיק ליקט אותן. מכל מקום, עלינו לברר, משום מה הוא נטע כרם תחילה, ולא חיטה ושעורה? מאחר שחֵלק מן היבול הוא הכרחי, (ו)אי אפשר לחיות מלבדוֹ, וחֶלקו בגדר מוֹתרות³⁰⁴ מילולי: חומרי עידון מיותרים. מ.. אמנם, את (הנטיעות) המועילות (וה)הכרחיות לחיים הוא הקדיש ונתן לאלהים, ואין לו (לאדם) חֵלק ביצירתן³⁰⁵ גם: לידתן/בריאתן. מ., בעוד שהמוֹתרות (נמסרו) לאדם. כי הצורך ביין למוֹתָר הוא, ואינו הכרֵחי. אמנם, כשם שאלהים בכבודו ובעצמו, במו ידיו ובלי עזרת האדם, מָשַך והוליך מים לשתייה, כך גם (העניק) חיטה ושעורה. אכן, בשני מיני המזון, האכילה והשתייה, הוא (ה') לבדו חונֵן (את האדם) מִשֶׁלוֹ³⁰⁶ מילולי: מידיו, באמצעותו. מ., אך לא החזיק (במאכלים) המיועדים לחיי מוֹתרות, ואף עינו אינה צרה כשהאדם רָכַש לו בקיאות³⁰⁷ מילולי: הגיע לשלימות, התגבר והצליח. מ. בזה³⁰⁸ ראה להלן בראשית יט, ג שו"ת בראשית ד, לה; שמות כה, כט שו"ת שמות ב, עב..^*שו" ת בראשית ב, סז
___________