אֲנִ֗י בְּ֭צֶדֶק אֶחֱזֶ֣ה פָנֶ֑יךָ אֶשְׂבְּעָ֥ה בְ֝הָקִ֗יץ תְּמוּנָתֶֽךָ׃
מעשה טוביה
ויקרא את טוביה בנו ויאמר אליו כאשר אמות קבור אותי בכבוד וכבד את אמך ואל תעזבנה כל ימי חייה ואל תמרה את פיה ואל תמרר את חייה וזכור בני כמה צרות עברו עליה בהיותך בבטנה ובמותה קבור אותה עמי בכבוד בקבר אחד וכל ימיך זכור את בוראך ולא תחטא לפניו ולא תעבור על מצוותיו ומכל אשר יתן לך יי אל תמנע ידך מעשות צדקה ואל תתחבר עם אנשי חמס אל תעלים עיניך מעניי ישראל ואל יעלים יי עיניו ממך בעת צרתך ואם לא תשיג ידך לעשות עושר אל תמנע מעשות צדקה מן הנמצא בידך ותקנה לך עושר ואוצרות כסף וזהב (בצדק) כי "לא יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות" (משלי י, ב) וכל המתעסק בצדקה יחזה פני אלהים ככתוב "אני בצדק אחזה פניך" (תהלים יז, טו) ועוסקים עמו מן השמים.