בְּטֶ֤רֶם ׀ הָ֘רִ֤ים יֻלָּ֗דוּ וַתְּח֣וֹלֵֽל אֶ֣רֶץ וְתֵבֵ֑ל וּֽמֵעוֹלָ֥ם עַד־ע֝וֹלָ֗ם אַתָּ֥ה אֵֽל׃
מדרשי פילון
גם במקומות אחרים, כותב פילון על תשובתו של חנוך: "'וחנוך היה רצוי לאלהים, ולא נמצא, כי העביר355 כן בשבעים. ובמסורה: "כי לקח". ראה בשו"ת הבאה והע' 360 שם. אותו אלהים', כי ההעברה מראָה על חזרה ושינוי, והשינוי הוא לטובה, שכֵּן נוֹצָר ממחשבת הבורא תחילה356 "ששה דברים שעלו במחשבה קודם בריאת העולם וכו', התשובה, שנאמר (תהלים צ, ב-ג) בטרם הרים יולדו, וכתיב תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם" (מדרש תהלים צג, ג).. הרי, מכל מקום, כל אשר עִם אלהים טוב ומועיל הוא, כשֵם שכל החָסֵר את החכמה האלהית - הוא ללא־הועיל. ויפה נאמר על שהועבר ממקומו: "לא נמצא", שכֵּן חיי האָשָם הקדומים נמחו ונעלמו ולא ימצאו עוד, כביכול לא היו מלכתחילה. ואולי (לא נמצא), כי כל מי שהוּעבר ועומד במדרגה מעוּלָה מטִבעו, קשה למצאו. ולפיכך הרע נפוץ הוא וידוע לרבים, ואילו מידת הטוב נדירה ואיננה ידועה אף לא למעטים" (על אברהם, יח-יט). ולפי דבריו כאן, המיוסדים על תרגום השבעים, אין בפסוק "ואיננו כי לקח אותו אלהים" על עליית חנוך למרום, אלא על שובו מדרכו הרעה357 וכן גם מוכח מ"על שכר ועונש", המובא להלן לפסוק כד. אבל בשו"ת א, פו כותב פילון על היעלמותו של חנוך ממש.. לרגלי תשובתו נשתנה, וחנוך החוטא "איננו - ולא נמצא".