אֶת־הַנָּכְרִ֖י תִּגֹּ֑שׂ וַאֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֶת־אָחִ֖יךָ תַּשְׁמֵ֥ט יָדֶֽךָ׃
ספר המצוות
היא שצונו לנגוש העכו"ם ולהכריחו לפרוע חובו כמו שנצטוינו לחמול על ישראל והזהירתנו מלנגוש אותו, והוא אמרו יתברך את הנכרי תגוש. ולשון ספרי את הנכרי תגוש זו מצות עשה. (ראה אנכי, הל' מלוה ולוה פ"א):
ספר מצוות גדול
מצות עשה (א) שמי שהלו׳ לחבירו מעות ועברה עליו שמיטה שתהא השמיטה משמטת ההלואה ואע״פ שרצה לפורעם לו יאמר לו משמט אני שנא׳ וזה דבר השמיטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו [בפ״ו דשביעית ובמכות דף י״ב] וכל דיני שמיטת כספים נתבארו בסמל״ת [ל״ת ע״ד]: