ספרי מצוות על שמות כא:ח

מצות עשה לפדות (א) אמה העבריה דכתיב והפדה מלמד שמגרעת פדיונה ויוצאה [שם דף י״ז]. ומפדין אותה בעל כרחו דאב משום פגם משפחה כדאיתא בקידושין [דף י״ח]. ואם לא נפדית עובדת שש כעבד עברי שמכרוהו בית דין שנאמר כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה וגומר ויצאה בתחילת שבע. ואם פגע בה יובל בתוך שש יוצאה בחנם כעבד [ומבואר לעיל בע״ב] [בדף י״ז] אם מת האדון אף על פי שהניח בן יוצאה בחנם כנרצע שנאמר ואף לאמתך תעשה כן. [כדעיל בע״נ] כתב לה שטר שיחרור יוצאה בחנם כעבד. [בדף י״ד] יתרה אמה עבריה שהיא יוצאה בסימנים שנאמר ויצאה חנם הכתוב ריבה לה יציאה אחרת יתר על העבד והיא הבאת סימני נערות [שם דף ד׳]. [שם] ואם הייתה הבת איילונית שאין לה ימי נערות אלא יוצאה מקטנותה ליבגר כיון שבגרה תצא לחירות, [שם דף ט״ז וכ׳] אין אמה העבריה יוצאה בראשי אברים שנא׳ לא תצא כצאת העבדים. [שם] וכן עבד עברי אם הפיל אדוניו שנו או סימא את עינו משלם לו כדין החובל בחברו. [בדף י״ד] אמה העבריה נקנית בכסף ובשוה כסף ובשטר, [הבי איתא שם גבי שדה דף כ״ו] כיצד בשטר כותב על הנייר או על החרס בתי מכורה לך בתי קנוייה לך ונותן ביד האדון. [בדף ט״ז] ושטר אמה העבריה האב כותבו לרב חסדא. ולרב הונא האדון כותבו. נמצאת למד שנקנית בשני דברים וקונה את עצמה בששה דברים כאשר בארנו:

מצות עשה לייעד (א) אמה העבריה שנא׳ אשר לא יעדה והפדה ואם לבנו יעדנה, [שם דף י״ח] ואם ייעד אותה האדון לעצמו או לבנו הרי היא כשאר הארוסו׳ ואינה יוצאה באחד מכל אלו אלא במיתת הבעל או בגט. [בספ״ק דבכורות דף י״ג] ומצות ייעוד קודמת למצות פדיון, [בפ״ק דקדושין דף י״ט] כיצד מצות ייעוד אומר לה בפני שנים הרי את מקודשת לי הרי את מאורסת לי הרי את מיועדת לי הרי את לי לאינתו בכסף מקנתך אפי׳ בסוף שש ואינו צריך ליתן לה כלום לדברי האומר [שם] שמעות הראשונות לקידושין ניתנו. [שם] ונוהג בה מנהג אישות ולא מנהג שפחות. [שם] ואינו מייעדה אלא מדעתה שכן משמע לשון יעדה, [שם] וכן מייעדה לבנו אם היה בנו גדול ונותן רשות לאביו לייעדה הרי האב אומר לה בפני שנים הרי את מקודשת לבני בכסף מקנתך. ואם שלש אלה לא יעשה לה שלא יעדה לו ולא לבנו ולא נפדית בגרעון כסף ויצאה חנם בהבאת סימנים כאשר בארנו. [שם] אין אמה העברייה נמכרת אלא למי שיש לה עליו תפיסת קידושין. אעפ״כ רשאי למכור אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט שאף על פי שהם בלאו קדושין תופסין בהן:

לפדות אמה העבריה שנאמר (משפטים) והפדה: