וְיִרְכְּס֣וּ אֶת־הַ֠חֹשֶׁן מטבעתו [מִֽטַּבְּעֹתָ֞יו] אֶל־טַבְּעֹ֤ת הָאֵפֹד֙ בִּפְתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת לִֽהְי֖וֹת עַל־חֵ֣שֶׁב הָאֵפ֑וֹד וְלֹֽא־יִזַּ֣ח הַחֹ֔שֶׁן מֵעַ֖ל הָאֵפֽוֹד׃
ספר המצוות
הזהירנו מהסיר החשן מעל האפוד אבל יהיה החשן דבוק בו. ובסוף מכות (שם) אמרו עם זכרון מחוייבי מלקות והא איכא מזיח החשן. הנה כבר התבאר שהמזיח לוקה. (ואתה תצוה, שם פ"ט):
ספר מצוות גדול
שלא (א) יפרק החשן מעל האפוד בשעת עבודה שנ' ולא יזח החשן וגו' ולוקה ובמכות [דף כ"ב] מביאו ללאו וכן ביומא [דף ע"ב] :
ספר מצוות גדול
שלא יפרק אדם את החשן מעל האפוד בשעת עבודה שנא' לא יזח החשן מעל האפוד: