וְֽ֭נֶעֶלְמָה מֵעֵינֵ֣י כָל־חָ֑י וּמֵע֖וֹף הַשָּׁמַ֣יִם נִסְתָּֽרָה׃
תלמוד ירושלמי הוריות
כַּד דְּמַךְ רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד עָאַל רִבִּי הִילַי וְאַפְטַר עֲלוֹי. כִּי יֵשׁ לַכֶּסֶף מוֹצָא וגו׳ בַּרְזֶל מֵעָפָר יָֻקּח וגו׳. אֵילּוּ אִם אָבְדוּ יִשׁ לָהֶן חֲלִיפִּין. אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמֵּת מִי מֵבִיא לָנוּ כְיוֹצֵא בוֹ. וְהַחׇכְמָה מֵאַיִין תִּימָּצֵא וגו׳. וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי וגו׳. אָמַר רִבִּי לֵוִי. מָה אִם אֲחֵי יוֹסֵף עַל שֶׁמָּצְאוּ מְצִיאָה יָצָא לִיבָּם. דִּכְתִיב וַיֵּצֵא לִבָּם. אָנוּ שֶׁאָבַדְנוּ רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
שבועות
ותו גבי תורה דכתיב (איוב כח, כא) ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה מכלל דאיכא דהוה ידע ביה והכתיב (איוב כח, יג) לא ידע אנוש ערכה