זְ֭כֹר כִּֽי־תַשְׂגִּ֣יא פָעֳל֑וֹ אֲשֶׁ֖ר שֹׁרְר֣וּ אֲנָשִֽׁים׃
תלמוד ירושלמי ברכות
הָרוֹאֶה אוֹכְלוֹסִין אוֹמֵר בָּרוּךְ חֲכַם הָרָזִים. כְּשֵׁם שֶׁאֵין פַּרְצוּפֵיהֶן דּוֹמִין זֶה לָזֶה. כַּךְ אֵין דַּעְתָּן דוֹמֶה זֶה לָזֶה. בֶּן זוֹמָא כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹכְלוֹסִין בִּירוּשָׁלַםִ אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁבָּרָא כָּל אֵילוּ לְשַׁמְּשֵׁינִי. כַּמָּה יָגַע אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁלֹּא אָכַל פְּרוּסָה. חָרַשׁ זָרַע נִיכֵּשׁ עִידֵּר קָצַר עִימֵּר דָּשׁ זָרָה בִּירֵר טָחַן הִרְקִיד לָשׁ וְקִיטֵּף וְאָפָה וְאַחַר כַּךְ אָכַל פְּרוּסה וַאֲנִי עוֹמֵד בְּשַׁחֲרִית וּמוֹצֵא כָּל אֵלּוּ לְפָנָי. רְאֵה כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַע אָדָם הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁמָּצָא חָלוּק לִלְבּוֹשׁ. גָּזַז וְלִיבֵּן וְנִיפֵּס וְצָבַע וְטָוָוה וְאָרַג כִּבֵּס וְתָפַר וְאַחַר כַּךְ מָצָא חָלוּק לִלְבּוֹשׁ. וַאֲנִי עוֹמֵד בְּשַׁחֲרִית וּמוֹצֵא כָּל אֵלוּ מְתוּקָּן לְפָנָי. כַּמָּה בַּעֲלֵי אוֹמָנִיּוֹת מַשְׁכִּימִים וּמַעֲרִיבִים. וַאֲנִי עוֹמֵד בְּשַׁחֲרִית וּמוֹצֵא כָּל אֵלּוּ לְפָנָי. וְכֵן הָיָה בֶן זוֹמָא אוֹמֵר אוֹרֵחַ רָע מַהוּ אוֹמֵר וְכִי מַה אָכַלְתִּי מִשֶּׁל בַּעַל הַבַּיִת וְכִי מַה שָׁתִיתִי מִשֶּׁל בַּעַל הַבַּיִת חֲתִיכָה אַחַת אָכַלְתִּי לוֹ. כּוֹס יַיִן שָׁתִיתִי לוֹ. וְכָל טוֹרַח שֶׁטָּרַח לֹא טָרַח אֶלָּא בִשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. אֲבָל אוֹרֵחַ טוֹב אוֹמֵר בָּרוּךְ בַּעַל הַבַּיִת זָכוּר בַּעַל הַבַּיִת לְטוֹבָה. כַּמָּה יַיִן הֵבִיא לְפָנָי. כַּמָּה חֲתִיכוֹת הֵבִיא לְפָנָי. כַּמָּה טוֹרַח טָרַח לְפָנָי. כָּל מַה שֶׁטָּרַח לֹא טָרַח אֶלָּא בִשְׁבִילִי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר זְכוֹר כִּי תַשְׂגִּיא פָעֳלוֹ אֲשֶׁר שׁוֹרְרוּ אֲנָשִׁים.
ברכות
על אורח טוב מהו אומר (איוב לו, כד) זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים על אורח רע כתיב (איוב לז, כד) לכן יראוהו אנשים וגו'