איוב לח:ט מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי נדה

הלכה: הַמַּפֶּלֶת שְׁפִיר מָלֵא מַיִם כול׳. תַּנֵּי. מָלֵא מַיִם טְמֵיאָה לֵידָה. מָלֵא דָם טְמֵיאָה נִידָּה. מָלֵא בָשָׂר טְמֵיאָה נִידָּה. וְהָא תַנִּינָן. הַמַּפֶּלֶת שְׁפִיר מָלֵא מַיִם מָלֵא דָם מָלֵא גְנִינִים אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לַוְולָד. רִבִּי בֵּיבַי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מַתְנִיתָא בִצְלוּלִין. בָּרְיָיתָא בָּעֲכוּרִין. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וַאֲפִילוּ צְלוּלִין. שֶׁאֵין שְׁפִיר אֶלָּא בָאָדָם בִלְבַד. הָדָא הִיא דִכְתִיב בְּשׂוּמִי עָנָן לְבוּשׁוֹ וַעֲרָפֶל חֲתוּלָתוֹ. לְבוּשׁוֹ זֶה הַשְּׁפִיר. וַעֲרָפֶל חֲתוּלָתוֹ זוֹ הַשִּׁילְיָא.