איוב לט:א מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יבמות ובבא בתרא

רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי הֲוָה יְתִיב קוֹמֵי דְרַב. חֲמִיתֵיהּ מַבְעִת. אָמַר לֵיהּ. מַהוּ כֵן. אָמַר לֵיהּ. חֲמָרְתִּי מְעַבְּרָה וְהִיא בְּעָיָא מֵילַד וַאֲנָא בָּעֵי מִרְבַּעְתָּהּ עַד דְּלָא תְצַנֵּן. אָמַר לֵיהּ. אֵימָתַי עָלָה עָלֶיהָ הַזָּכָר. אָמַר לֵיהּ. בְּיוֹם פַּלָּן. וְחָשַׁב אָמַר לֵיהּ. בְּעָיָא הִיא עַד כְּדוֹן. וְתַנֵּי כֵן. חֲמָרְתָה פּוֹחֶתֶת אֵינָהּ פּוֹחֶתֶת מִימוֹת הַלְּבָנָה וְהַמּוֹסֶפֶת אֵינָהּ מוֹסֶפֶת עַל יְמוֹת הַחַמָּה. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פְלִיגָא. דְּאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בָּקוֹרֶת מִשֶּׁלַּמַּלְכוּת עִיבְּרָה וְהִרְבִּיעֵי שֶׁלְּבֵית רִבִּי מִמֶּנָּה שְּׁוָורִים. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁיָּלְדוּ עַכְשָׁיו וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁיָּלְדוּ לְאַחַר זְמָן. כָּאן בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה כָּאן בִּבְהֵמָה טְמֵיאָה. וְהָא כְתִיב הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֶי סָלַע וגו׳. תִּסְפּוֹר יְרָחִים תְּמַלֶּאנָה וְיָדַעְתָּ עֵת לִדְתָּנָה. הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת. חַיָּה טְהוֹרָה כִבְהֵמֶה טְמֵאָה.

רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי הֲוָה יְתִיב קוֹמֵי דְרַב. חֲמִיתֵיהּ מַבְעִת. אָמַר לֵיהּ. מַהוּ כֵן. אָמַר לֵיהּ. חֲמָרְתִּי מְעַבְּרָה וְהִיא בְּעָיָא מֵילַד וַאֲנָא בָּעֵי מִרְבַּעְתָּהּ עַד דְּלָא תְצַנֵּן. אָמַר לֵיהּ. אֵימָתַי עָלָה עָלֶיהָ הַזָּכָר. אָמַר לֵיהּ. בְּיוֹם פַּלָּן. וְחָשַׁב אָמַר לֵיהּ. בְּעָיָא הִיא עַד כְּדוֹן. וְתַנֵּי כֵן. חֲמָרְתָה פּוֹחֶתֶת אֵינָהּ פּוֹחֶתֶת מִימוֹת הַלְּבָנָה וְהַמּוֹסֶפֶת אֵינָהּ מוֹסֶפֶת עַל יְמוֹת הַחַמָּה. מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פְלִיגָא. דְּאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בָּקוֹרֶת מִשֶּׁלַּמַּלְכוּת עִיבְּרָה וְהִרְבִּיעֵי שֶׁלְּבֵית רִבִּי מִמֶּנָּה שְּׁוָורִים. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁיָּלְדוּ עַכְשָׁיו וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁיָּלְדוּ לְאַחַר זְמָן. כָּאן בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה כָּאן בִּבְהֵמָה טְמֵיאָה. וְהָא כְתִיב הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֶי סָלַע וגו׳. תִּסְפּוֹר יְרָחִים תְּמַלֶּאנָה וְיָדַעְתָּ עֵת לִדְתָּנָה. הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת. חַיָּה טְהוֹרָה כִבְהֵמֶה טְמֵאָה.

(איוב לט, א) הידעת עת לדת יעלי סלע חולל אילות תשמור יעלה זו אכזרית על בניה בשעה שכורעת