תָּבֹ֨א כָל־רָעָתָ֤ם לְפָנֶ֙יךָ֙ וְעוֹלֵ֣ל לָ֔מוֹ כַּאֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֛לְתָּ לִ֖י עַ֣ל כָּל־פְּשָׁעָ֑י כִּֽי־רַבּ֥וֹת אַנְחֹתַ֖י וְלִבִּ֥י דַוָּֽי׃ (פ)
תלמוד ירושלמי פאה
וְאִית דִּבְעִי נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָכָא כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ אָמַר רִבִּי יוֹנָה לֹא תְדַקְדֵּק כְּמַה דְּתֵימַר וְעוֹלֵל לָמוֹ. כִּי תַּחְבּוֹט זֵיתֶךָ מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ אָמַר רִבִּי יוֹנָה לֹא תַקִּיפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם. זַיִת מַה זַיִת וְכֶרֶם מְיוּחָדִין שֶׁלְּקִיטָתָן כְּאַחַת וּמַכְנִסָן לְקִיּוּם חַיָיבִין בְּפֵיאָה. אַף כָּל דָּבָר שֶׁלְּקִיטָתוֹ כְּאַחַת וּמַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם חַיָיבִין. אִי מַה זַיִת וְכֶרֶם מְיוּחָדִין שֶׁהֵן חַיָיבִין בְּבִיכּוּרִין וְחַיָיבִין בְּפֵיאָה אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא חַיָיב בְּבִיכּוּרִים חַיָיב בְּפֵיאָה. תַּלְמוּד לוֹמַר קְצִירְךָ. אֲפִילוּ קְצִיר אוֹרֶז אֲפִילוּ קְצִיר דוֹחָן.