איכה ב:ח מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי פסחים ופסחים

חָשַׁ֨ב יְהוָ֤ה ׀ לְהַשְׁחִית֙ חוֹמַ֣ת בַּת־צִיּ֔וֹן נָ֣טָה קָ֔ו לֹא־הֵשִׁ֥יב יָד֖וֹ מִבַּלֵּ֑עַ וַיַּֽאֲבֶל־חֵ֥ל וְחוֹמָ֖ה יַחְדָּ֥ו אֻמְלָֽלוּ׃ (ס)

תלמוד ירושלמי פסחים

רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. לֹא קִידְּשׂוּ תַחַת הָאֲגוֹף שֶׁבִּירושָׁלֵם. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. כְּדֵי שֶׁיְּהוּ מְצוֹרָעִין מָגִינִין תַּחְתֵּיהֶן בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וְדִכְוָותָהּ. לֹא קִידְּשׂוּ תַחַת הָאֲגוֹף שֶׁלְהַר הַבָּיִת. כְּדֵי שֶׁיְּהוּ זָבִין מָגִינִין תַּחְתֵּיהֶן בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. מְצוֹרָע אֵין לֹו אֵיכָן לְהָגֵן. זָב יֵשׁ לֹו אֵיכָן לְהָגֵן בְּכָל יְרוּשָׁלֵם. רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַרְיָיא בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. מִן מַה דַאֲנָן חֲמֵיי רַבָּנִן שָׁלְחִין סַנְדְלֵיהוֹן תַּחַת הָאֲגוֹף שֶׁלְהַר הַבָּיִת הָדָא אָמְרָה שֶׁלֹּא קִידְּשׂוּ תַחַת הָאֲגוֹף שֶׁלְהַר הַבָּיִת. רַב שָׁאַל לְרִבִּי חִיָיה רַבָּה. גַּגּוֹת יְרוּשָׁלֵם מָה הֵן. אָמַר לֵיהּ. מִן מַה דְמַתְלִין מַתְלָא. פִּיסְחָא בְזֵיתָא וְהַלֵּילָה מַתְבַּר אַגְרָיָיא. הָדָא אָמְרָה. גַּגּוֹת יְרוּשָׁלֵם קוֹדֶשׁ. רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי מַיישָׁא רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַב. גַּגּוֹת יְרוּשָׁלֵם חוֹל. וְהָא תַנִּינָן. מִן הָאֲגוֹף וְלִפְנִים כְּלִפְנִים. מִן הָאֲגוֹף וְלַחוּץ כְּלַחוּץ. פָּתַר לָהּ בְּגַג מְבוּצָּר לָאֲוֵיר חָצֵר הִיא מַתְנִיתָא. וְהָא תַנִּינָן. הַחַלּוֹנוֹת וְעוֹבִי הַחוֹמָה כְּלִפְנִים. עוֹד הִיא בְגַג מְבוּצָּר לָאֲוֵיר חָצֵר הִיא מַתְנִיתָא. וְאַתְיָא כְהַהִיא דְאָמַר רִבִּי אָחָא בָשֵׁם רִבִּי חִינְנָא. וַיַּאֲבֶל חֵיל וְחוֹמָה. שׁוּרָא וּבַר שׁוּרָא. אִם עוֹבִי הַחוֹמָה קִידְּשׁוּ כַּל שֶׁכֵּן חֲלוֹן. אָמַר רִבִּי אָחָא. בַּחֲלוֹן שֶׁעַל גַּבֵּי הָאֲגוֹף נִצְרְכָה. אַף עַל גַּב דְּתֵימַר. לֹא קִידְּשׂוּ תַחַת הָאֲגוֹף שֶׁלְיְרושָׁלֵם. חֲלוֹן שֶׁעַל גַּבֵּי הָאֲגוֹף קִידְּשׁוּ.
שאל רבBookmarkShareCopy

פסחים

משכחת לה בבר שורא דכתיב (איכה ב, ח) ויאבל חיל וחומה ואמר רבי אחא ואיתימא רבי חנינא שורא ובר שורא:
שאל רבBookmarkShareCopy