איכה ג:נא מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי תענית, סוטה, גיטין ובבא קמא

עֵינִי֙ עֽוֹלְלָ֣ה לְנַפְשִׁ֔י מִכֹּ֖ל בְּנ֥וֹת עִירִֽי׃ (ס)

תלמוד ירושלמי תענית

תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. עֲקִיבָה רִבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב. דָּרַךְ כּוֹזִבָּא מִיַּעֲקֹב. רִבִּי עֲקִיבָה כַּד הֲוָה חֲמִי בַּר כּוֹזִבָּה הֲוָה אֲמַר. דֵּין הוּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן בֵּן תּוֹרְתָא. עֲקִיבָה. יַעֲלוּ עֲשָׂבִים בִּלְחָיֵיךָ (וְאַדַּיִין) [וְעַדַּיִין] בֶּן דָּוִד [לֹא] יָבֹא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קוֹל אַדְרִיָינוּס קַיְסָר הוֹרֵג בְּבֵיתְתָּר שְׁמוֹנִים אֶלֶף רִיבּוֹא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנִים [אֶלֶף] זוּג שֶׁלְתוֹקְעֵי קְרָנוֹת הָיוּ מַקִּיפִין אֶת בֵּיתְתָּר. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מְמוּנֶּה עַל כַּמָּה חַיָילוֹת. וְהָיָה שָׁם בֶּן כּוֹזִבָּה וְהָיָה לֹו מָאתַיִם אֶלֶף מְטִיפֵי אֶצְבַּע. שָׁלְחוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ לוֹ. עַד אֵימָתַי אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת יִשְׂרָאֵל בַּעֲלֵי מוּמִין. אָמַר לָהֶן. וְכִי הֵיאַךְ אֶיפְשַׁר לְבוֹדְקָן. אָמְרוּ לוֹ. כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹכֵב עַל סוּסוֹ וְעוֹקֵר אֶרֶז מִן לְבָנוֹן לָא יִהיֶה נִכְתָּב בְּאִיסְרַטְיָא שֵּׁלָּךְ. וְהָיוּ לוֹ מָאתַיִם אֶלֶף כָּךְ וּמָאתַיִם אֶלֶף כָּךְ. וְכַד דַּהֲוָה נְפַק לִקְרָבָא הֲוָה אֲמַר. רִיבּוֹנֵיהּ דְּעָלְמָא. לֹא תִסְעוֹד וְלֹא תִ[כְסוֹף]. הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא בְּצִבְאוֹתֵינוּ. שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה עָשָׂה אַדְרִיָינוּס מַקִּיף עַל בֵּיתְתָּר. וַהֲוָה רִבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי יוֹשֵׁב עַל הַשַּׂק וְעַל הָאֶפֶר וּמִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם וְאוֹמֵר. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. אַל תֵּשֵׁב בַּדִּין הַיּוֹם. אַל תֵּשֵׁב בַּדִּין הַיּוֹם. בְּעָא אַדְרִיָינוּס מֵיזַל לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ חַד כּותַיי. לָא תֵיזִיל לָךְ. דַּאֲנָא חֲמִי מַה מֵיעֲבַד וּמַשְׁלִים לָךְ מְדִינְתָא. עָאַל לֵיהּ מִן בַּיְבָא דִמְדִינִתָא. עָאַל וְאַשְׁכָּח רִבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי קָאִים מַצְלִי. עֲבַד נַפְשֵׁיהּ לְחִישׁ לֵיהּ בְּגַו אוּדְנֵיהּ. חֶמוּנֵיהּ בְּנֵי מְדִינְתָא וְאַיְיתוּנֵיהּ גַּבֵּי בֶּן כוֹזִבָּא. אָמְרוּן לֵיהּ. חֲמִינָן הָהֵן סַבָּא מִשְׁתָּעֵי לַחֲבִיבָךְ. אֲמַר לֵיהּ. מַה אָמְרָת לֵיהּ וּמַה אֲמַר לָךְ. אֲמַר לֵיהּ. [אִין] אֲנָא אֲמַר לָךְ מַלְכָּא קְטַל לִי. וְאִי לָא אֲנָא אֲמַר לָךְ אַתְּ קְטַל יָתִי. טַב לִי מַלְכָּא קְטַל יָתִי וְלָא אַתְּ. אֲמַר לֵיהּ. אֲמַר לִי דַאֲנָא מַשְׁלִים מְדִינְתָא. אֲתַא גַּבֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי. אֲמַר לֵיהּ. מַה אֲמַר לָךְ הָדֵין כּוּתַיָיא. אֲמַר לֵיהּ. לֹא כְלוּם. מָה אָמְרָת לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. לֹא כְלוּם. יְהַב לֵיהּ חַד בְּעוּט וְקָטְלֵיהּ. מִיַּד יָצָאת בַּת קוֹל וְאָמְרָה. הוֹי רוֹעִי הָאֱלִיל עוֹזְבִי הַצֹּאן חֶרֶב עַל זְרוֹעוֹ וְעַל עֵין יְמִינוֹ זְרוֹעוֹ יָבֹשׁ תִּיבָשׁ וְעֵין יְמִינוֹ כָּהֹה תִכְהֶה. הָרַגְתָּ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי זְרוֹעָן שֶׁלכָּל יִשְׂרָאֵל וְעֵין יְמִינָם. לְפִיכָךְ זְרוֹעוֹ שֶׁלְאוֹתוֹ הָאִישׁ יָבוֹשׁ תִּיבָשׁ וְעֵין יְמִינוֹ כָּהֹה תִכְהֶה. מִיַּד נִלְכְּדָה בֵיתָתָּר וְנֶהֱרַג בֶּן כּוֹזִבָּה. אַתּוֹן טְעִינִין רִישֵׁיהּ גַּבֵּי אַדְרִיָינוּס. אֲמַר לוֹן. מָאן קְטַל הָדֵין. אֲמַר לֵיהּ חַד כּוּתַיָיא. אֲנָא קְטַלְתֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. חֲמִי לִי פִטוּמֵיהּ. חֲמִי לֵיהּ פִטוּמֵיהּ. אַשְׁכַּח חֲכִינָה כִרִיכָה עֲלוֹי. אֲמַר. אִלוּלֵי אֱלָהָא דְקָטְלֵיהּ מָאן הֲוָה יְכִיל קָטְלֵיהּ. וְקָרָא עֲלוֹי. אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַיי הִסְגִּרָם. וְהָיוּ הוֹרֵגִין בָּהֶם וְהוֹלְכִין עַד שֶׁשָּׁקַע הַסּוּס בָּדָם עַד חוֹטְמוֹ. וְהָיָה הַדָּם מְגַלְגֵּל סְלָעִים מַשְּׂאוּי אַרְבָּעִים סְאָה עַד שֶׁהָלַךְ הַדָּם בַּיָּם אַרְבָּעַת מִיל. אִם תֹאמַר שֶׁהִיא קְרוֹבָה לַיָּם. וַהֲלֹא רְחוֹקָה מִן הַיָּם אַרְבָּעִים מִיל. אָמְרוּ. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מוֹחֵי תִינּוֹקוֹת מָצְאוּ עַל אֶבֶן אַחַת. וּמָצְאוּ שָׁלֹשׁ קוּפּוֹת שֶׁלְקְצוּצֵי תְפִילִּין שֶׁלְתֵּשַׁע תֵּשַׁע סְאִין. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. תֵּשַׁע שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ סְאִין. תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֵּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. חֲמֵשׁ מֵאוֹת בָּתֵּי סוֹפְרִים הָיוּ בְּבֵיתְתָּר. וְהַקָּטָן שֶׁבָּהֶן אֵין פָּחוּת מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת תִּינוֹקוֹת. וְהָיוּ אוֹמְרִים. אִם בָּאוּ הַשּׂוֹנְאִים עָלֵינוּ בַּמַּכְתּוֹבִים הַלָּלוּ אָנוּ יוֹצְאִין עֲלֵיהֶן וּמְנַקְּרִים אֶת עֵינֵיהֶם. וְכֵיוָן שֶׁגָּרְמוּ עֲוֹנוֹת הָיוּ כוֹרְכִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּסִפְרוֹ וְשׂוֹרְפִין אוֹתוֹ. וּמִכּוּלָּם לָא נִשְׁתַּיֵיר אֶלָא אָנִי. וְקָרָא עַל גַּרְמֵיהּ. עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי. כֶּרֶם גָּדוֹל הָיָה לְאַדְרִיָינוּס הָרָשָׁע. שְׁמוֹנֶה עָשָׂר מִיל עַל שְׁמוֹנֶה עָשָׂר מִיל כְּמִין טִיבֵּרִיְּא לְצִיפּוֹרִי. וְהִקִּיפוֹ גָּדֵר מֵהָרוּגֵי בֵּיתְתָּר מְלֹא קוֹמָה וּפִישּׁוּט יָדַיִים. וְלֹא גָזַר עֲלֵיהֶם שְׁיִּיקָבֵרוּ. עַד שֶׁעָמַד מֶלֶךְ אַחֵר וְגָזַר עֲלֵיהֶם שְׁיִּיקָבֵרוּ.
שאל רבBookmarkShareCopy

סוטה

וחכמת יוונית מי אסירא והאמר רב יהודה אמר שמואל משום רשב"ג מאי דכתיב (איכה ג, נא) עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי אלף ילדים היו בבית אבא חמש מאות למדו תורה וחמש מאות למדו חכמת יוונית ולא נשתייר מהן אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא
שאל רבBookmarkShareCopy

גיטין

אמר רב יהודה אמר שמואל משום רבן שמעון בן גמליאל מאי דכתיב (איכה ג, נא) עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי ארבע מאות בתי כנסיות היו בכרך ביתר ובכל אחת ואחת היו בה ארבע מאות מלמדי תינוקות וכל אחד ואחד היו לפניו ארבע מאות תינוקות של בית רבן
שאל רבBookmarkShareCopy