איכה ד:כ מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי שבת ותענית

אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין קוֹרִין בְּכִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ אֶלָּא מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלָה. אֲבָל שׁוֹנִין וְדוֹרְשִׁין בָּהֶן. צַרָךְ דָּבָר נוֹטֵל וּבוֹדֵק. דֵּלֹמָא. רִבִּי וְרִבִּי חִיָיא רַבָּא וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵה הָיוּ יוֹשְׁבִין וּפוֹשְׁטִין בִּמְגִילַּת קִינּוֹת עֶרֶב תִּשְׁעַה בְאַב שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלָה. וְשִׁיְירוּ בָהּ אֲלֵ״ף בֵּי״ת אֶחָד. אָמְרוּ. לְמָחָר אָנוּ בָאִין וְגוֹמְרִין אוֹתָהּ. עִם כְּשֶׁרִבִּי נִפְטַר לְבֵיתוֹ נִכְשַׁל בְּאֶצְבָּעוֹ וְקָרָא עַל גַּרְמֵיהּ רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָיה. בְּחוֹבֵינוּ מַטָּתָךְ כֵּן. דִּכְתִיב רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ יְי נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם. אָמַר לוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אִילּוּ לֹא הָיִינוּ עוֹסְקִין בָּעִנְיָין כָּךְ הָיָה לָנוּ לוֹמַר. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁהָיִינוּ עוֹסְקִין בָּעִנְיָין. וְעָלָה לָבֵיתוֹ וְנָתַן עָלֶיהָ סְפּוֹג יָבֵשׁ וְקָשַׁר עָלֶיהָ גָמִי מִבַּחוּץ. אָמַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. מִמֶּנּוּ לָמַדְנוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים. סְפּוֹג אֵינוֹ מְרַפֵּא אֶלָּא מְשַׁמֵּר. גָּמִי שֶׁהוּא מִן הַמּוּכָן. וְאֵין קוֹרִין בְּכִתְבֵי הַקּוֹדֶשׁ אֶלָּא מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעֲלָה.

(דברי הימים ב לה, כא) וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך

כי הוה ניחא נפשיה חזא ירמיהו שפוותיה דקא מרחשן אמר שמא ח"ו מילתא דלא מהגנא אמר אגב צעריה גחין ושמעיה דקא מצדיק עליה דינא אנפשיה אמר (איכה א, יח) צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי פתח עליה ההיא שעתא (איכה ד, כ) רוח אפינו משיח ה':