אסתר ב:טז מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי ראש השנה, ראש השנה ומגילה

הלכה: שָׁנִים מְנַיִין. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר וְחַג הָאָסִיף בְּצֵאת הַשָּׁנָה וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה. אֵי זֶהוּ חוֹדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חַג וּתְקוּפָה וְאָסִיף וְשָׁנָה יוֹצָא בוֹ. אֵי זֶה זֶה. זֶה תִשְׁרֵי. אִין תֵּימַר טֵבֵת. אִית בָּהּ תְּקוּפָה וְלֵית בֵּיהּ חַג וְאָסִיף. אִין תֵּימַר נִיסָן. אִית בֵּיהּ תְּקוּפָה וָחָג וְלֵית בֵּיהּ אָסִיף. אִין תֵּימַר תַּמּוּז. אִית בֵּיהּ תְּקוּפָה וְאָסִיף וְלֵית בֵּיהּ חָג. וְאֵי זֶה זֶה. זֶה תִשְׁרֵי. אָמְרִין חֲבֵרַיָיא קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. וִיהֵא תַמִּוּז. אֲמַר לוֹן. כָּתוּב בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וְאַתּוֹן אָמְרִין הָכֵין. אָמְרִין לֵיהּ. וִיהֵא תַמּוּז. אֲמַר לוֹן. מִיכָּן וְהֵילַךְ עַל שְׁמוֹת חֲדָשִׁים אַתֶּם רָבִים עָלַי. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה. שְׁמוֹת חֳדָשִׁים עָלוּ בְיָדָם מִבָּבֶל. בָּרִאשׁוֹנָה בְּיֶרַח הָאֵיתָנִים. שֶׁבּוֹ נוֹלְדוּ אָבוֹת מֵתוּ אָבוֹת נִפְקְדוּ אִימָּהוֹת. בָּרִאשׁוֹנָה בְּיֶרַח בּוּל. שֶׁבּוֹ הֶעֱלָה נוֹבֵל וְהָאָרֶץ עֲשׂוּיָה בוּלוֹת בּוּלוֹת. שֶׁבּוֹ בוֹלְלִים לַבְּהֵמָה מִתּוֹךְ הַבַּיִת. בָּרִאשׁוֹנָה בְּיֶרַח זִיו. שֶׁבּוֹ זִיווֹ שֶׁלְעוֹלָם. הַצְּמָחִים נִיכָּרִין וְהָאִילָנוֹת נִיכָּרִין. מִיכָּן וְהֵילַךְ וַיְהִי בְּחוֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת עֶשְׂרִים. וַיְהִי בְחוֹדֶשׁ כִּסְלֵיו שְׁנַת עֶשְׂרִים. בַּחוֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חוֹדֶשׁ טֵבֵת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אַף שְׁמוֹת הַמַּלְאָכִים עָלוּ בְיָדָן מִבָּבֶל. בָּרִאשׁוֹנָה וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים. שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ. מִיכָּן וְהֵילַךְ וְהָאִישׁ גַּבְרִיאֵל. כִּי אִם מִיכָאֵל שַׂרְכֶם.

אלא אמר רבינא דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו מדברי קבלה למדנו (זכריה א, ז) ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חדש הוא חדש שבט רבה בר עולא אמר מהכא (אסתר ב, טז) ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת

ותהי אסתר נשאת חן אר"א מלמד שלכל אחד ואחד נדמתה לו כאומתו ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת ירח שנהנה גוף מן הגוף