אסתר ד:ב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי ברכות וברכות

תַּנִּי לֹא יִכָּנֵס אָדָם בְּהַר הַבַּיִת בְּמִנְעֲלוֹ וּבְאָבָק שֶׁעַל רַגְלָיו וּמָעוֹתָיו צְרוּרִין בְּסַדִּינוֹ וַאֲפוּנְדָּתוֹ עָלָיו מִבְּחוּץ. מַה טַעַם שְׁמוֹר רַגְלְךָ כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים. רִבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר הֲרֵי הוּא וַיָּבֹא עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ כִּי אֵין לָבֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק. אָמַר לִפְנֵי לֵיחָה סְרוּחָה כֵּן. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לִפְנֵי שַׁעַר הַמָּקוֹם.

רבי יוסי בר יהודה אומר אינו צריך הרי הוא אומר (אסתר ד, ב) כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק והלא דברים קל וחומר ומה שק שאינו מאוס לפני בשר ודם כך רקיקה שהיא מאוסה לפני מלך מלכי המלכים לא כל שכן