אסתר ח:טז מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי מגילה, תלמוד ירושלמי יומא ומגילה

לַיְּהוּדִ֕ים הָֽיְתָ֥ה אוֹרָ֖ה וְשִׂמְחָ֑ה וְשָׂשֹׂ֖ן וִיקָֽר׃

תלמוד ירושלמי מגילה

נַחְמָן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן מִיכָּן שֶׁהֵן אֲסוּרִין בְּהֶסְפֵּד. וּמִשְׁתֶּה מִיכָּן שֶׁאֲסוּרִין בְּתַעֲנִית. וְיוֹם טוֹב מִיכָּן שֶׁאֲסוּרִין בַּעֲשִׂיַית מְלָאכָה. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ. זִימְנִין סַגִּין יָתְבִית קוֹמֵי רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְלָא שְׁמָעִית מִינֵיהּ הָדָא מִילְּתָא. אֲמַר לֵיהּ. כָּל מַה דַהֲוָה אַבָּא שְׁמִיעַ אַתְּ שְׁמִיעַ. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי פְלִיגָא. דְּרִבִּי הָיָה מְפַרְסֵם עַצְמוֹ שְׁנֵי יָמִים בַּשָּׁנָה. רוֹחֵץ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וְנוֹטֵעַ נְטִיעוֹת בְּפוּרִים. רִבִּי חָבִיבָה בְשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. בְּכָל מָקוֹם [שֶׁכָּתוּב] יוֹם טוֹב אֵין כָּתוּב וְקִיבֵּל. בְּכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב וְקִיבֵּל אֵין כָּתוּב יוֹם טוֹב. וְכָאן כָּתוּב יוֹם טוֹב וְכָתוּב וְקִיבֵּל. רִבִּי סִימוֹן בֵּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה אֵילּוּ הַכְּפָרִים. מְדִינָה וּמְדִינָה אֵילּו הַכַּרָכִים. עִיר וָעִיר אֵילּו הָעֲיָירוֹת.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי יומא

[דִּלֹמָא. רִבִּי חִיָיא רוֹבָא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הֲווּ מְהַלְּכִין בְּהָדָא בִקְעַת אַרְבֵּל בַּקְּרִיצְתָּה רָאוּ אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר שֶׁבָּקַע אוֹרָהּ. אָמַר רִבִּי חִיָא רוֹבָה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא. בִּרְבִּי. כָּךְ הִיא גְאולָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. בַּתְּחִילָּה קִימְעָא קִימְעָא. כָּל שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת הִיא הוֹלֶכֶת וּמֵאִיר. מַאי טַעֲמָא. כִּי יוֹשֵׁב בַּחשֶׁךְ יְי אוֹר לִי. כַּךְ בַּתְּחִילָּה וּמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ. וְאָחַר כָּךְ וַיָּשָׁב מָרְדֳּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ. וְאָחַר כָּךְ וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס. וְאָחַר כָּךְ וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת. וְאָחַר כָּךְ לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה.
שאל רבBookmarkShareCopy

מגילה

(אסתר ח, טז) ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר אמר רב יהודה אורה זו תורה וכן הוא אומר (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור שמחה זה יום טוב וכן הוא אומר (דברים טז, יד) ושמחת בחגך ששון זו מילה וכן הוא אומר (תהלים קיט, קסב) שש אנכי על אמרתך
שאל רבBookmarkShareCopy