אסתר ט:יט מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי מגילה ומגילה

עַל־כֵּ֞ן הַיְּהוּדִ֣ים הפרוזים [הַפְּרָזִ֗ים] הַיֹּשְׁבִים֮ בְּעָרֵ֣י הַפְּרָזוֹת֒ עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר שִׂמְחָ֥ה וּמִשְׁתֶּ֖ה וְי֣וֹם ט֑וֹב וּמִשְׁל֥וֹחַ מָנ֖וֹת אִ֥ישׁ לְרֵעֵֽהוּ׃ (פ)

תלמוד ירושלמי מגילה

נַחְמָן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן מִיכָּן שֶׁהֵן אֲסוּרִין בְּהֶסְפֵּד. וּמִשְׁתֶּה מִיכָּן שֶׁאֲסוּרִין בְּתַעֲנִית. וְיוֹם טוֹב מִיכָּן שֶׁאֲסוּרִין בַּעֲשִׂיַית מְלָאכָה. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ. זִימְנִין סַגִּין יָתְבִית קוֹמֵי רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן וְלָא שְׁמָעִית מִינֵיהּ הָדָא מִילְּתָא. אֲמַר לֵיהּ. כָּל מַה דַהֲוָה אַבָּא שְׁמִיעַ אַתְּ שְׁמִיעַ. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי פְלִיגָא. דְּרִבִּי הָיָה מְפַרְסֵם עַצְמוֹ שְׁנֵי יָמִים בַּשָּׁנָה. רוֹחֵץ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וְנוֹטֵעַ נְטִיעוֹת בְּפוּרִים. רִבִּי חָבִיבָה בְשֵׁם רַבָּנִן דְּתַמָּן. בְּכָל מָקוֹם [שֶׁכָּתוּב] יוֹם טוֹב אֵין כָּתוּב וְקִיבֵּל. בְּכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב וְקִיבֵּל אֵין כָּתוּב יוֹם טוֹב. וְכָאן כָּתוּב יוֹם טוֹב וְכָתוּב וְקִיבֵּל. רִבִּי סִימוֹן בֵּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה אֵילּוּ הַכְּפָרִים. מְדִינָה וּמְדִינָה אֵילּו הַכַּרָכִים. עִיר וָעִיר אֵילּו הָעֲיָירוֹת.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי מגילה

בֶּן עִיר מָהוּ שֶׁיּוֹצִיא בֶּן כַּרַךְ יְדֵי חוֹבָתוֹ. יָיבֹא כְהָדָא. כֹּל שֶׁאֵינוֹ חַיָיב בַּדָּבָר אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן. בֶּן כַּרַךְ מָהוּ שֶׁיּוֹצִיא אֶת בֶּן עִיר יְדֵי חוֹבָתוֹ. יָיבֹא כְהָדָא. כֹּל שֶׁאֵינוֹ חַיָיב בַּדָּבָר אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן. אוֹ יָיבֹה כָהִיא דְאָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ רַב חוּנָה בְשֵׁם רִבּי חִיָיה רַבָּה. הַכֹּל יוֹצְאִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁהוּא זְמַן קְרִיאָתָהּ. רִבּי יוּדָן בָּעֵי. [בֶּן עִיר שֶׁ]נָּתַן דַּעְתּוֹ לַעֲקוֹר דִּירָתוֹ לֵילֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר. לֹא מַתְנִיתָא הִיא. בֶּן עִיר שֶׁהָלַךְ. לִכְרַךְ. מַתְנִיתָה בְּשֶׁהָיָה בַכַּרַךְ. מַה צְרִיכָה לֵיהּ. בְּשֶׁהָיָה בָעִיר. אֶבָל מַפְרִשֵׁי יָמִים וְהוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת קוֹרְאִין כְּדַרְכָן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. אָמַר רִבִּי מָנָא. בְּעָתִיד לַחֲזוֹר לִמְקוֹמוֹ. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים. פָּרוּז הָיָה בְאוֹתָהּ שָׁעָה.
שאל רבBookmarkShareCopy

מגילה

כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר וכו': מנהני מילי אמר רבא דאמר קרא (אסתר ט, יט) על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות וגו' מדפרזים בארבעה עשר מוקפין בחמשה עשר
שאל רבBookmarkShareCopy