אסתר ט:כד מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יבמות

גּוֹי שֶׁבָּא עַל גּוֹיָה וְיָלְדָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. גוֹיִם יֵשׁ לָהֶם יְחָסִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. גוֹיִם אֵין לָהֶן יְחָסִין. וְהָא כְתִיב בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח מְרוֹדָךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל סְפָרִים וּמִנְחָה אֶל חִזְקִיָּהוּ. עַל יְדֵי שֶׁכִּיבֵּד זְקֵינוֹ זָכָה לְהִתְיָחֵס. וְהָא כְתִיב וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶל בֶּן הֲדַד בֶּן טַבְרִימוֹן בֶּן חֶזָיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם הַיּוֹשֵׁב בְּדַמֶשֶׂק לֵאמֹר. קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ. כְּמָה דְּאַתּ אָמַר כִּי הָמָן בֶּן הַמְדָתָא. וְכִי בֶּן הַמְדָתָא הָיָה. אֶלָּא צוֹרֵר בֶּן צוֹרֵר. אוּף הָכָא קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. כָּךְ מֵשִׁיב רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֶת רִבִּי יוֹחָנָן. וְהָא כְתִיב וּלְצִיבָא שִׁשָּׁה עָשָׂר בָּנִים וְעֶשְׂרִים עֲבָדִים. וַעֲבָדִים יֵשׁ לָהֶן יִיחוּס. בָּא לִמְנוֹת שׁוֹמְטִין שֶׁלִּמְפִיבוֹשֶׁת.